ארכיון חודשי: פברואר 2013

NOTEPAD

חיפוש מאחורי הקלעים

הרוצה להיכנס לקרבי וורדפרס ולשנות את הקוד לא תמיד יודע היכן למצוא אותו.
אמנם פיירבאג לפיירפוקס הוא כלי שלא ניתן להסתדר בלעדיו, אך גם הוא אינו יכול להראות לנו את קבצי ה-PHP הנמצאים בשרת (גם אם השרת שלנו הוא בקופסה הביתית באמצעות WAMP).
Continue reading “חיפוש מאחורי הקלעים” »

noisemaker

המהפכה המתמדת

"ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם".
נפל הפור – לשון חריצת גורל – אך הפור הישראלי הוא המהפכה המתמדת: הפיכת סדרי העולם ויישורם, ייבוש עמק הבכא ונטיעת עציו.
בפורים, מופיעה המהפכה המתמדת והופכת את הכל, ויהודים – אלה הנושאים את שם ה' בקרבם – המה שולטים בשונאים. Continue reading “המהפכה המתמדת” »

הרב והמערב – 8 קבצים א א

תורת הראי"ה קוק

הרב והמערב

בארבעת הסעיפים הראשונים – שאינם אלא סעיף אחד, מתאר הרב כיצד השאיפה הפנימית של האומה, שהיא עצם חיינו, עצם ההוויה שלנו, מוצאת ביטוי בציורים רוחניים שחיי התורה והמצוות מלאים בהם. לכן כל מי שמקצץ, מתקן או מוותר על חלקים מאותם ביטויים שונים של שאיפת האומה פוגע בעצם חיינו, בין שהוא מקצץ בכללותה של תורה, בהשקפותיה הרחבות על כל היש, בין שהוא מקצץ במעשים בהם מניחה התורה את אוצרותיה ומוציאה באמצעותם אל הפועל את התיאוריה הגדולה בכל מימדי המציאות.

שמונה קבצים א א

בעברית קלה

המקור

מחשבות אודות

ציורים רוחניים הם מחשבות נשגבות על דבר הטוב, על האידיאלים העליונים וכו'. אך הרב מדייק בהופעת האור הטוב הזה בכל מדריגות המציאות: מדת הארץ, המעשים-המצוות, והמחשבות מכל הסוגים, הטוב מופיע ומתפרט בכל מדרגות המציאות. חיים אנו עם הציורים הרוחניים שבהשאיפה של נשמת האומה. בכל מקום שהניצוצות של אור הללו גנוזים הם שם, הננו מקושרים בקשר של נשמה, של חיים, של כל הוייתנו, אליו. בין שיהיה מקום זה מקום ממשי, מדת ארץ, בין שיהיו מעשים, שאלו הציורים כמוסים ביסודם, בין שיהיו מחשבות ורעיונות, מאיזה מין שיהיו. עומקה של הישראליות, החובקת את כל העולמות מהפיזי הגשמי – חבל ארץ – דרך המעשים – המופיעים בפועל במציאות האמפירית – אל המחשבות והרעיונות – ביסוד הכל מונחים "הציורים הרוחניים" שבשאיפת נשמת האומה.

The Rav and the West

The Eight Files – A 1

English Translation Commentary
We live with the spiritual images arising from the hopes and aspirations of the nation’s soul. Our connection to every place where these sparks are hidden, is a bond of the soul, of life, of our entire being. Whether this place is some tangible location, a stretch of land, or deeds, at the root of which one finds these hidden images, or thoughts and ideas, of whatever kind. It is with the very depth of his organic vision of existence that the Rav begins his notebook. The Hebrew nation has an aspiration, a desire, a hope, a striving – and this inner drive gives rise to images, images that are part of this aspiration. Our connection to these images is not that of a subject and object, or even a subject and subject (the vaunted I-Thou relationship) but rather the relationship we have with our one lives.
These images are embedded in our existence and in our entire world in such away that wherever we find them we feel a kinship that arises from their being an expression of the deep aspirations of the nation’s soul. Thus, whether it is a stretch of land, some special action or a thought that encapsulate such an image – we are connected to it with our entire being, with our lives – as part of a single organic unfolding whole.
This is the very essence of the Hebrew vision. A life lived out in all its aspects in total connection with the deep mission of the nation.

דגנרציה במלתחה

סוף סוף נשמו כל באי הים לרווחה.
לא עוד דשדוש אומלל בכפות יחפות וקפואות מהלגונה היפה אל המלתחה הצפונית.
סוף סוף הסתיים השיפוץ במלתחות המרכזיות.
רק קפיצה קלה מהים הקר אל המקלחת הקרה מינוס הטרק ברוח הקרה.
כולנו ציפינו, חיכינו לראות אלו שינויים מרהיבים מחכים לנו, אלו שיפורים בנוחות, באסטתיקה, ובכלל.
והנה, הפתעה.
אדריכל פנים עלום (ואולי היה זה מהנדס שעשה קורס עיצוב מלתחות, או אפילו אחראי מחלקת תחזוקה שנשאה אותו הרוח) לקח את המלתחה הוותיקה ועשה לה מתיחת פנים מגיהנום.
ועם זאת, צריך לקחת בחשבון שאחרי שנים רבות לקח סוף סוף מישהו אחריות ושיפץ את המלתחה.
האם לא מגיע לו קידום?
האם לא מגיע לו לשפץ חלקים ציבוריים נוספים בחיינו, שגם אותם נוכל לקבל על עצמנו בהכנעה אימפוטנטית.
כי למי יש כוח להתעסק עם זה?
ובכלל, מי בכלל יודע מי עומד מאחורי השיפוץ?
מי מכיר ומי יודע, את בעל הקולמוס האנונימי שהתווה את התוכנית ואישר את הביצוע?
וגם, האם היה זה אותו קולמוס? האם היתה זו אותה יד?
אולי היתה זו קנוניה? אולי היתה זו מחלקה שלמה בעיריה?
אולי יותר ממחלקה אחת? אולי גם הבינוי וגם החופים, גם הנוי וגם ההנדסה?
מי הגאון? מי הפוסק האחרון?
ומה יעשה האזרח הקטון מול המצודה הקפקאית?
נאחנו, התקלחנו והלכנו.
מה יש לעשות.
הנה כמה מהשינויים הנפלאים, שנצטרך מעתה לחיות איתם.
SAFSAL

Showers

TIACH

NEW-CHARSINA

BEREZ

NOBENCH

הדפס עמוד זה

קרובים

אשתי האשכנזייה חושבת
שהאשכנזים קרים והספרדים חמים
שהאשכנזים שונאי משפחה
והספרדים אוהבים
שהאשכנזים שמאלנים ועוכרי ישראל
והספרדים ימנים ובעלי אחווה
שהאשכנזים הם בעלי יומרות
והספרדים בעלי ענווה
שהאשכנזים פורקי עול
והספרדים נאמני מסורת

היא אפילו בזה,
לספרדים משתכנזים.

אם הייתי ספרדיה,
היא אומרת בערגה,
היתה לי משפחה.
אבל אני אשכנזיה,
אז כל מה שאני רואה
מהמשפחה שלי
זה עורפים
וכתפיים קרות.

היא שוכחת
כמובן,
את המעלה המיוחדת
של האשכנזי:
המהפכנות התקיפה.
נקיון הכפיים הדקדקני.
חוק ומשפט.
סדר ומשמעת.
איש תרבות, שומר חוק,
דמוקרט ואזרח.
יש לו שיקולים רחבים
של אזרחות טובה,
דאגה לכלל,
מעורבות ציבורית.

אולי בגלות
אשכנז
כשהכל בחוץ קפא
והשכנים רדפו
למדו
שאם אתה לא עומד על העקרונות
שלך,
אתה אבוד.

****
אני מבקש ממנו
להמליץ עלי
שאני
רציני
ומהיר במלאכתי.
זהו
נפוטיזם,
הוא אומר לי.
נרעש.

אתה
קרוב שלי
הוא אומר.
כשאני אומר עליך
מילה טובה
אני פוגע
בסדר הציבורי.
אסור להניח
לשיקולים זרים
להטות.
ומה יהיה
אם כולם ימנו
את בני משפחתם
לכל מיני תפקידים
מקורבי-צלחת?
הרי כל החברה תרקב.
ואם אני אישית,
הוא אומר,
לא אתן דוגמה אישית
לאן זה יגיע?

באמת,
אני
גאה
בו.
הרי אני לימדתיו ניקיון כפיים:
דטרגנט חריף. מים רותחים.

עיני,
נמלאות דמעות.
אני נעקר.

****
השנה היא אלף תשע מאות ועשרים.
מישה אבגנוביץ'
נתפס מוכר
סכיני גילוח
בשוק השחור.
הואשם
בבורגנות
ובחתירה תחת העם.

קצין
נכנס אל
חדר החקירות.
החבר איליה.
עיניו קרות.
הוא מתיישב,
מולו.

והנה זה בנו.
שמוליק שלו!
הילד המתוק,
הזהוב,
שנשא על גבו.
שהאכיל אותו סלקים.
שכירבל אותו בחורף
והביא לו
סוסי עץ
צבועים בלכה.
בנו, בנו.
הרי זה בנו.

בן שלי יקר
הוא אומר
שמוליק שלי
באת להציל אותי.

אבל
מתקן עולם
ניצב
לפניו.
שיודע
שלפעמים
צריך
לשלם
מחיר
למען השלמות
למען ניקיון הכפיים
למען היושר.
לא יהיה כאן
נפוטיזם.

****

את הבוגד איבגנוביץ'
הוציאו אל החצר
באשמורת הבוקר