שנה חדשה.
פעם אחרונה ששאלו את הבן שלי, מה נשמע? הוא ענה: אולונג!
אולונג, בבחינת, מתיקות, אקזוטיות, יוקרה ונחת.
עד לא מזמן, היה רק ויסוצקי, וקצת הייפ של תה ירוק שלא היית בטוח אם זה על אמת או עוד אופנת בריאות חולפת כמו הרבלייף (והסליחה עם מי שעוד תקוע בפרמידה הזאת). אבל אולונג?
בתוך הסקלה האינסופית שבין תה הירוק (ללא חימצון) לתה שחור (חימצון מלא – ואגב בריא פחות או יותר אותו דבר כמו הירוק) מקופלים להם אינספור סוגי תה ברמות חימצון שונות הנקראים “אולונג”. סוגי תה המתוארים כבעלי תכונות כמו: ארומטי, מלא, נמרץ, בעל אופי, ארצי, עשבוני, חלק, רך, פירותי, מתוק, כהה, אדום, ירוק-זהוב, ירוק-אזמרגד, בעל ניחוח אפרסקים טהור, נקטף אל ידי קופים (!!!).
בקיצור: שיהיה לכם רק אולונג.
בפוסט הבא: מנעמי האולונג: טי-גוואן-יין
