ארכיון חודשי: יוני 2010

תרבויות מנוכסות ותרגומים

תרגום "נכון" "לא נכון"

לותר בתרגומו של רן הכהן

תרגומו של רן הכהן

כבר מזמן כפרו הבלשנים באפשרותה של שפה נטולת אידיאולוגיה ודחו בשאט נפש את אותה תחושה אינטואיטיבית-נאיבית שלכל מילה בשפה אחת יש מילה מקבילה בשפה אחרת הנושאת את אותה משמעות. ועם זאת, למרות ההסכמה הקונצנזואלית המפתיעה למדי בין מתרגמים שאין אפשרות להמיר משפה לשפה בשלמות, באשר יש גווני השתמעויות שלעד יהיו שונים – אנו חוזרים ונתקלים בתרגומים "נאיבים" וחסרי אינטרוספקציה, דווקא במקומות שטעונים פחי-משמעות כאלה.
במיוחד כאשר מדובר בתרגום כתבים דתיים, אורבות למתרגם סכנות.

אחד הנושאים התיאולוגיים היותר שנויים במחלוקת, הוא רעיון התשובה. אל מול רעיון התשובה היהודי הסובב בעיקר את ציר התיקון המעשי – כמאמר הידוע: "…עד שירצה את חברו" – והבקורת על מי שלא תיקן את המעשים כ"טובל ושרץ בידו" [1. ועוד יותר מכך – מהלכים הסטוריים מעשיים המנוסחים בלשון תשובה: ושב… את שבותיך… וקבצך מכל העמים אשר הפיצך…".] – הציבה הנצרות תיזה אחרת הסובבת בעיקר את ציר החרטה והצער – באופן התואם את המהלך המרכזי של התיאולוגיה הנוצרית הבוחל ב'מעשים' כאמצעי לגאולה ובוחר במימדים הפנימיים של נפש המאמין כזירה המרכזית של המאבק התיאולוגי.

צאתם של כתבי מרטין לותר בעברית [2. מרטין לותר – ארבעה חיבורים תיאולוגיים – תרגום ועריכה מדעית: רן הכהן, הקדמה: פרופ' מירי אליאב-פלדון, אחרית דבר: פרופ' דוד כ"ץ.], מהווים הזדמנות יוצאת דופן לעמוד על משחק המראות בין התרבות היהודית והנוצרית, באשר לא רק לותר עצמו עסק בדיוק במשחק זה בתרגמו מחדש את כתבי הקודש, אלא גם עצם קריאתו העברית המחודשת של לותר בעיני המתרגם האקדמי העברי, רן הכהן, מהווה הזדמנות להמשיך לסקור את גלגוליו של משחק גומלין זה. בהקשר זה מענין לעמוד על משחקי השפה שיוצר מתרגם לעברית עם טקסט לטיני שיסודותיו התיאולוגיים נעוצים בטקסטים שיסודותיהם בטקסטים עבריים…
זוהי הזדמנות להתחקות בצורה מעניינת אחר האופן בו תרבות בולעת תרבות בולעת תרבות, כאשר תרגומים לכתבים דתיים שונים משתמשים במונחים מקבילים-זהים, שעברו הזחה סמנטית רדיקלית עד כדי העברת מסרים מנוגדים. כך, למשל, בתרגום זה שיצא לאחרונה באוניברסיטת תל-אביב נעשה שימוש מענין במילה "תשובה" – באופן המחזיר כביכול עטרה ליושנה והוא מאוד "נאות" מבחינה תרגומית – אך חוטא לעצם מהלכו של לותר, ולרקע התרבותי שעמד מאחורי הנוסח הלטיני שלו.
טענתי המרכזית היא שלא ניתן באופן בלתי-רפלקטיבי לתרגם Penitentiam כ"תשובה" גם אם באופן מקורי הקביל המונח הלטיני לעברי, באשר המטענים הסמנטיים של מונח זה כבר לקחו אותו למקום אחר לגמרי. המתרגמים של לותר לאנגלית ולצרפתית בחרו במונחים הגונזים בתוכם את הלטינית: "pénitence" בצרפתית (הנושאת משמעויות של חרטה וסיגוף) ו-"repentance" באנגלית (הנושאת משמעות של חרטה וצער) [4. מילון קיימבריגד' מביא:
Definition : repent verb FORMAL to be very sorry for something bad you have done in the past and wish that you had not done it.
]. כאשר בוחנים את המשמעות הלקסיקלית של מונחים אלו במילונים מקובלים של השפות האמורות, מגלים תוכן סמנטי הקשור לעולמה של הנצרות דווקא ולא לעולמה של היהדות – תוכן סמנטי, שתרגומו של רן הכהן, המקים "עולה של תשובה" על ה-penitentiam הלטיני ובכך "משיב" כביכול עטרה לישנה – פשוט מחמיץ אותו לחלוטין.
יתרה מזאת, גם אם נקבל גישה אינדפרנטית כזאת לתכנים שתרבויות יוצקות במילים, חומר הנושא של רן הכהן עצמו אמור היה להאיר את עיניו, באשר כל מפעלו של לותר הוא בדיוק לתקוף קונספציה של "תשובה" המוצאת ערך במעשים כתיקון לחטאים.
כלומר, הנקודה המפורשת –ב- Penitentiam של לותר היא הצער והחרטה – לא התשובה – וכפי שנראה להלן – זה בדיוק היה המסר המרכזי של לותר ושל ממשיכי דרכו בגוונים השונים של הפרוטסטנטיות – שהכפרה מקורה רק באמונה ובסליחתו של ישו, הקשורה קשר הדוק עם ייסורי החרטה והצער הפנימיים של המאמין, ואין לה ולא כלום עם מעשיו של האדם.
בדיוק נקודה מהפכנית זו – בה שינה ישו את רעיון התשובה, מאקט בעל השלכות מעשיות לאקט של חרטה פנימית – היא הנקודה שמדגיש לותר ב-95 התיזות של שטרי המחילה – ובדיוק הנקודה בגינה הוא בוחל בכנסיה הקתולית שהזריקה תוכן של "תשובה" לתוך "החרטה" הנדרשת – וקבעה, בניגוד לדעתו הנחרצת של לותר לגבי עקרונות היסוד של הנצרות, שיש אפשרות לתיקון המציאות באמצעות מעשים – במקרה זה רכישת אינדוליגנציות.
מתוך תרגום בלתי רפלקסיבי, הנאמן על פני השטח למקורות ה"עבריים" או "היהודים" הקדמונים של הנצרות, מגיע רן הכהן להכרעות תרגומיות העומדות בסתירה ישירה לתוכן הסמנטי של החומר אותו הוא מבקש לתרגם.
כך, הוא תרגם את ה"תיזה הראשונה" באופן הבא[3. אני משווה כאן, זה לצד זה, בין הלטינית המקורית, תרגומים לאנגלית ולצרפתית, התרגום החדש והמדעי של רן כהן, ותרגום עברי חליפי שאני מציע.]:

השוואת תרגומי התיזה הראשונה
לטינית – מקור תרגום לאנגלית תרגום לצרפתית תרגום רן הכהן תרגומי
Dominus et magister noster Iesus Christus dicendo `Penitentiam agite &c.' omnem vitam fidelium penitentiam esse voluit. Our Lord and Master Jesus Christ, when He said Poenitentiam agite, willed that the whole life of believers should be repentance. En disant "faites pénitence…", notre Seigneur et Maître Jésus-Christ a voulu que toute la vie des fidèles soit une pénitence אדוננו ומורנו ישו כריסטוס, באומרו "עשו תשובה וגו' [5. רן הכהן מציין את המקור כ"מתי ד-17": המובא כאן בתרגומו של דליטש: "מן-העת ההיא החל ישוע לקרא קרוא ואמור שובו כי מלכות השמים קרבה לבוא".(נעתקים מלשון יון ללשון עברית על ידי החכם פראפעסאר פראנץ דעליטש ז"ל). ובאנגלית: From that time Jesus began to preach, and to say, Repent: for the kingdom of heaven is at hand”., ויש לשאול מדוע, אם החליט לאמץ את הכרעתו של דליטש לגבי "שובו" – לא בחר בתרגום iesus כ"ישוע" אלא הסתפק ב"ישו" היהודי המסורתי (אם כי בהשמטת הגרשיים ה-non-politically correct).]", רצה שכל חיי המאמינים יוקדשו לתשובה. כאשר אדוננו ומורנו יזוס קריסטוס קרא: "התחרטו וגו'", רצה שכל חייהם של המאמינים יהיו חרטה".

אין ספק שרן הכהן היה עושה כבוד ללותר ולתרגומו – לו היה מעיין ביתר דקדוק בדרכו של לותר עצמו כמתרגם – כפי שמעיד לותר במכתב שהוא כותב אודות תרגומו לתנ"ך בספטמבר 1530, בו מגן לותר על שינויים שהכניס בטקסט הלטיני בעת תרגומו לגרמנית – כדי לשקף בדיוק נקודה זו הנדונה: "אתה שואל אותי" כותב לותר, "מדוע בפרק השלישי של 'אל הרומיים' תרגמתי את דבריו של פאולוס: "Arbitramur hominem iustificari ex fide absque operibus" במילים: "אנו טוענים שאדם יוצדק בלא מעשי התורה אלא רק באמונתו בלבד". אתה גם אומר לי שהפפיסטים (הקתולים) מקימים מהומה מפני שהטקסט של פאולוס אינו מכיל את המילה "בלבד" (solum)… לא הסתמכתי, אף לא פעלתי על פי אופיה של השפה כאשר הכנסתי את המילה "solum" (בלבד) ב'אל הרומיים' ג', כאילו היתה בטקסט עצמו, מאחר ומשמעות דבריו של פאולוס הצריכה זאת בדחיפות ודרשה זאת. הוא דן כאן בנקודה המרכזית של הדוקטרינה הנוצרית במקום זה – דהיינו שהאמונה בישו מצדיקה אותנו ללא מעשים של תורה. למעשה הוא דוחה לחלוטין את כל המעשים…דבריו, ברורים מאוד – 'ללא מעשים'. שום מעשים כלל! ואם אין מעשים, הרי שחייבת זו להיות האמונה בלבד…הו איזו תורה נהדרת, קונסטרוקטיבית ובלתי-פוגענית היתה זו שהיתה מלמדת שמעשים יכולים להושיע ולא רק האמונה. זה יהיה כמו לומר שאין זה מותו של ישו לבדו שלוקח מאיתנו את החטא שלנו, אלא שמעשינו קשורים איכשהו לענין זה. זו באמת היתה דרך יפה לכבד את מותו של ישו, לומר שמעשינו עוזרים לכך, ושמה שמותו של ישו עושה, גם מעשינו יכולים לעשות – שאנו שווים לו בטוב ובכוח. זהו השטן עצמו שאינו יכול לעולם להפסיק לנאץ את דמו של ישו"[6. מתוך, Project Wittenberg by Dr. Gary Mann http://www.tentmaker.org/tracts/LutherLetter.html].
אם לותר היה מוכן להוסיף מילים לתנ"ך כדי לעמוד על נקודה תיאולוגית זו – האם לא יואיל רן הכהן, להיות נאמן לנושא תרגומו – ולשמור על רוחו הנוצרית הייחודית, בלא ל"גייר" אותו ולהחזירו "בתשובה" לחיק היהדות. [7. עד כדי תרגום vere penitens, שבהקשר האמור ניתן ביתר נאמנות לתרגם: "מתחרט אמיתי" בנוסח: "בעל תשובה אמיתי" – ראה תיזה 31: Quam rarus est vere penitens, tam rarus est vere indulgentias redimens, i. e. rarissimus).]
ברור שהפרדיגמה התרגומית הבלתי-רפלקטיבית של רן הכהן מהווה כלשעצמה נושא חשוב הראוי לעיון נפרד – במיוחד על רקע ההצהרה על "מדעיות" התרגום וההקשר האקדמי המודגש בו הוא יוצא לאור (התרגום מוקף פרופסורים "פנים ואחור" ונושא את חותמי הלגיטימיות של החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל-אביב).

מס הכנסה – סבטקסט

נראה שיש איזה סבטקסט קטן של מס הכנסה, שניתן לקרוא אותו מתוך מה שמכירים להפרשה לקופות ג' – שם המקסימום הכנסה מוכרת היא 20,000 – יש לי סברה, כי לא חישבתי שאחרי כל הניכויים – יוצא שאתה מגיע לנטו של כ-8,500 שהיא ההכנסה ממוצעת במשק.

הכרה גמל:

הכרה מירבית - 20000 בחודש...

מס הכנסה – פרק א – קופות גמל

טוב, מאחר ובשביל חישובי הביטוח הלאומי (ראה ביטוח לאומי, פרק ב, האומלל שנסתיים באוויר בגלל העדר הידע הרלוונטי)  אין ברירה אלא לחשב, באיזה סכום מכיר מסה הכנסה בהפרשה לקופת גמל…

פיסת המידע הראשונה שמצאתי, אצל פייגיינבאום יוסף יועץ מס מוסמך, היא שאני חייב להפריש 1,004 ש"ח בחודש לפנסיה. וואוו.

"הוראות החוק קבועות כי החל משנת 2006 עמית עצמאי המפריש כספים לגמל ונולד אחרי שנת 1961, חייב להפקיד קודם סכום של 1,004 ש"ח בחודש לפנסיה.  במידה שישנם עצמאיים שהמשיכו להפקיד לקופות גמל ונולדו אחרי שנת 1961 ולא הפקידו כספים לפנסיה קצבתית לא יקבלו הטבות במס".

אבל מה זה אומר? כמה מזה מוכר? זה עוד לא ידוע!

ממש קשה למצוא את זה באינטרנט – טוב מצאתי כאן משהו כללי (אצל השיא) – עוד אבדוק במס הכנסה, אך בעקרון:

קרן השתלמות לעצמאיים –
התקרה להפרשות לקרן השתלמות לעצמאיים היא הכנסה של 213,000 שח בשנה (מעודכן לשנת 2005). ההטבה כאן היא בהכרה כניכוי במס.

זה אומר 17750 לחודש. פחות מה-10,000 שלנו לדוגמה. זה אומר שאנחנו "במגבלות התקרה" – ואפשר לעשות את החישוב.

מקסימום ההכרה כניכוי לעצמאי היא 4.5% מהכנסתו (במגבלות התקרה) אך בתנאי שההפרשה כולה לקרן השתלמות היא בשיעור של 7% מההכנסה. מקסימום הפרשה 14,910 שח בשנה.

או, קיי, אז 7 אחוז על 10,000 זה 700 ש"ח לחודש, ובשנה 8400 לקופת הגמל! ומתוך זה הם מתירים לנכות 4.5%, כלומר… כלומר… אה… 4500? בלבד. כלומר, מכריחים אותך להפריד 7% אבל מכירים לך על 4500?

בחישוב פשוט – 64% מההפרשה זאת ההוצאה המוכרת.

פשוט? מה פשוט בחישוב הזה. אה, הם פשוט מחשבים את זה אחרת – ישירות מהברוטו, בא נבדקו אם זה אכן יוצא נכון, כמה זה 64 אחוז של 8400 – יוצא 5376, הי הצריך לצאת 4500, איפה פספסתי?

בואו נראה את הדוגמה:

דוגמה:
עצמאי שהכנסתו השנתית מעסק היא 200,000 שח. הפריש לקרן השתלמות 7% מההכנסה, כלומר הפריש 14,000 שח בשנה. ההוצאה המוכרת היא 4.5% מתוך הכנסתו השנתית, כלומר 9,000 שח.
או בחישוב פשוט – 64% מההפרשה מוכרים במס. 64% מ- 14,000 שח הם קרוב ל- 9,000 שח.

נכתוב אותה מחדש על פי הדוגמה שלנו. עצמאי שהכנסתו השנתית מעסק היא 120,000 ש"ח, הפריש לקרן השתלמות 7% מההכנסה, כלומר הפריש 8400 ש"ח בשנה. ההוצאה המוכרת היא 4.5% מתוך הכנסתו השנתית, כלומר, 5,400 ש"ח, או בחישוב פשוט 64% מההפרשה מוכרים במס: 64% מ-8400 הם 5376. אה כן, אז הסכום היה 5400 ולא 4500 – המממ… מזל שאני בודק פעמיים.

אם כך, ההכנסה המוכרת היא 5400 לשנה- ולחודש זה יוצא (לחלק ל-12) ניכוי של 450 – ואז הסכום עליו יחול הביטוח הלאומי יהיה אחרי ההפחתה הנ"ל… אני עדיין לא שקט אם כל זה. אין איזה מדריך מסודר של מס הכנסה לעניינים אלה.

אסור להתייאש, עוד אחפש… אנחנו נתגבר…

ביטוח לאומי – פרק ב (חישוב המס!)

אחרי הביקור הקצר בביטוח לאומי – וההבטחה שאקבל את פנקסי התשלום בדואר (אני מתכווץ קצת בכל פעם שאני עובר ליד תיבת הדואר…) החלטתי לבדוק כעצמאי, כמה באמת אני חייב להם. אם הכנסתי X ברוטו, נאמר 10,000 ש"ח בחודש Y נאמר יוני, כמה מזה אני צריך לשלם לביטוח לאומי. האם הם מורידים את שלהם, אחרי כל הניכויים או לפני. מה לגבי קופות גמל. אם הפרשת לקופות גמל (תמיד הביטויים הביולוגיים הקשים האלה) האם ביטוח לאומי מכיר בהפרשה זו כהוצאה או שהוא דורש את תשלומו לפני ההפרשה. (וגם שאלה מעניינת ברמת המאקרו, באחד הבלוגים לעתיד, על מה ביטוח לאומי באמת מוציא את הכסף, כמה הולך ליתומים ואלמנות, כמה לחד-הוריות, כמה למגזר הערבי, כמה לנפגעי תאונות עבודה – ושאלה נלווית לא בלתי רלוונטית – כמה ביטוח לאומי אקבל כשאצא לפנסיה – ובעצם האם עצמאי יכול לצאת אי פעם לפנסיה…?)

טוב, נחזור לענייננו. ניגשתי לאתר הביטוח הלאומי ומצאתי את הכותרת המבטיחה:

עובד עצמאי – אופן חישוב דמי ביטוח לעובד עצמאי

כאן

אך מצאתי שם את המבחן המסכם לרואי חשבון שנה ג'! (ראו להלן)

טוב אני לא מתייאש, אנסה לפענח איתכם שלב שלב. הנה הטקסט המלא של הוראות הביטוח הלאומי לעצמאיים…

להלן יוסבר אופן חישוב דמי הביטוח לעובד עצמאי שזהו עיסוקו היחיד

1. הכנסה לעניין תשלום דמי ביטוח

עפ"י סעיף 345 (ב))(1) לחוק הביטוח הלאומי, הכנסתו של עצמאי בשנה השוטפת תקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה לאותה שנה. עד לקבלת שומה לאותה שנה יחושבו דמי הביטוח על פי שומה של שנה קודמת  לאחר שקידמנו אותה בהתאם, או לפי הצהרת המבוטח על הכנסתו לאותה שנה. לאחר קבלת שומה לאותה שנה יבוצעו הפרשים.

ראשית, ברור שהם תלויים קודם כל במס הכנסה – זה סימן טוב, זה אומר שהם באים אחרי כל הניכויים, שומה סופית (אלא אם ההגדרה של שומה סופית, זה סופית מבחינתך, נישום יקר, אך לא סופית מבחינתנו, כי יש לנו עוד כמה הורדות לבצע), עד שהם מקבלים את השומה הם מבצעים לפי שנה שעברה, בסדר. מה פירוש יבוצעו "הפרשים"…? מן הסתם זה הכספים שאתה חייב להם או שהם (יום טוב לישראל) חייבים לך…

2. חישוב ההפחתות

עפ"י סעיף 345 (ב))(1) לחוק, ההכנסה בשנה השוטפת תקבע עפ"י השומה הסופית של ההכנסה לאותה שנה, לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים להם זכאי אדם עפ"י פקודת מס – הכנסה,

אופסס, לפני כל פטור! שומה סופית לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים להם זכאי אדם עפ"י פקודת מס הכנסה. איפה הייתם בפיסקה הקודמת?

ולאחר שהופחתו הסכומים הבאים:

הופחתו? האם העולם הבא כבר בא? מה פירוש הופחתו.

  • 52% מסכום דמי הביטוח הלאומי שחייב המבוטח (לא כולל דמי ביטוח בריאות).

52% – חצי?! הם נותנים לי חצי חזרה, איך זה יכול להיות? בעל הבית השתגע? רגע, זה לא כולל דמי ביטוח בריאות. כמה זה?

נעלה את הטבלה לתזכורת:

כמה צריך העצמאי (השעבודי) לשלם

אם כך מדובר בנתח של 11.23% בשיעור המלא, ו-6.72% מהשיעור המופחת.

כמה זה יוצא, על פי הדוגמה הפיקטיבית שלנו של 100,00?

השיעור המופחת הוא 4,809 (כן, נכון, לא נזרקה בי רוח הקודש, מצאתי את זה באתר הביטוח הלאומי) האחוז מהשיעור המופחת הוא 6.72, שהם: 323.16 שקלים + השיעור המלא על ההפרש של ההכנסה (כלומר 10,000 פחות 4809 כפול 11.23 אחוז) שזה= 582.94, כלומר על 10000 ש"ח הכנסה חייבת יש לשלם 906.1 ביטוח לאומי. (אל שתשכחו שיש עוד – ביטוח בריאות- בנפרד – המס שלכם לקופות החולים – אבל זה אחר כך, כרגע אנחנו מנסים להבין מה ההנחה הזאת).

אם כך, הגענו לרגע האמת – כמה ההפחתה הזאת שווה: 906.1 כפול 52 אחוז, נותנים:

471.17!

יש! ביטוח לאומי מחזיר לנו 471.17. קדימה, נמשיך לקרוא הלאה. אני כל כך אופטימי!

  • חלק מהסכום שהופרש ע"י המבוטח לקופת גמל (הסכום שמופחת נקבע ע"י מס הכנסה)

זה כבר נשמע ממש מעניין – אז קופת הגמל קודמת, אלא שאליה בקוץ בה – קודם כל, זה חלק מהסכום שהופרש, ושנית, מי שקובע כמה הוא החלק הזה (אני מניח כהנחת עבודה ש"חלק מהסכום" ו"סכום מופחת" במשפט הנ"ל מתייחסים לאותו סכום) הוא מס הכנסה. אם כן צריך שוב לעזוב את החישובים שלנו כאן ולראות כמה אפשר להפריש ובמה מס הכנסה מכיר כסכום מופחת הזכאי להכרה בביטוח הלאומי (הכללים האלה זה כמו הרחבות בעיר מימי הבינים, פה הוסיפו מבוי (סתום) כאן דחפו איזה בוטקה, שם הרימו איזה צריח, והכל צפוף ודחוס אחד על השני…).

נהדר, אני כבר חצי שעה מחפש לברר בכמה יכיר מס הכנסה מהפרשה לקופות גמל כדי לדעת בכמה יכיר הביטוח הלאומי, כדי שאוכל סוף סוף לדעת כמה ביטוח לאומי אני באמת צריך לשלם!

נמשיך בהמשך….

הנוסחה שמשמשת אותנו לחישוב ההפחתה ברבעון (3 חודשים) הינה:

כל כך פשוט...

  • -yהכנסה מטבית
  • z – אחוז דמי הביטוח המותרים בניכוי לפי סעיף 47 א לפקודה (52%)
  • m- שכר ממוצע. (7,663 ש"ח. על 60% מהשכר הממוצע ינוכו דמי ביטוח לפי  השיעור   המופחת. מאחר ומדובר ברבעון מכפילים ב – 3 ).
  • t2 – שיעור רגיל   (11.23)
  • t1 – שיעור מופחת (6.72)
  • X – בסיס לתשלום דמי ביטוח

דוגמה:

על פי הצהרת מבוטח הכנסתו בחודש ינואר 2008 הייתה 10,000 שקלים. כדי לקבל בסיס לתשלום דמי ביטוח  נציב את הנתונים בנוסחה:

חישוב דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות

בדוגמה הבאה יחושבו דמי הביטוח של מבוטח שעיסוקו עצמאי בלבד ובהתאם להצהרתו על הכנסה של 10,000 ₪  החל מתאריך 1/1/08 :

נתונים:

  • הכנסה-  10,000 שקלים חדשים לחודש
  • שעור מופחת –% 6.72
  • שיעור רגיל –  11.23%
  • שיעור מופחת דמי ביטוח בריאות – 3.1%
  • שיעור מלא דמי ביטוח בריאות – 5%
  • שכר ממוצע – 7,663 שקלים חדשים
  • הפחתה לפי סעיף 345 – 1,350 שקלים חדשים  (ראה סעיף 2)

  • הבסיס הרבעוני לתשלום דמי ביטוח     28,650     =  10,000 * 3 – ההפחתה
  • בסיס לשיעור מופחת                       13,794     =  7,663 * 3 * 60%
  • בסיס לשיעור רגיל                          14,856     =   28,650 – 13,794

  • דמי ביטוח לאומי שעור מופחת           927        =    13,794 * 6.72%
  • דמי ביטוח לאומי שעור רגיל              1669 =     14,856 * 11.23%
  • דמי ביטוח בריאות שעור מופחת        427 =     13,794 * 3.1%
  • דמי ביטוח בריאות שעור רגיל            742        =     14,856 * 5%___________________________________________________________

סה"כ דמי ביטוח לרבעון                3,765 שקלים חדשים

ביטוח לאומי – פרק א

הייתי היום בביטוח לאומי.

אל תחשבו שזה היה פשוט. יש חלון הזדמנויות צר מאוד לעצמאים. שני ורביעי בין שלוש לחמש.

הגענו. היה תור גדול בחוץ. מתברר שזה כמו בקונסוליה האמריקנית. יש תור בחוץ (בשמש) עד למאבטח.

הנישום עומד בתור לשכבת האבטחה הראשון של הביטוח הלאומי

כשהגעתי אל המאבטח המיוחל, שאלתי אותו למה מחמירים בבדיקות במידה כזאת. הוא אמר לי שלא כולם מרוצים ממה שהם מקבלים מביטוח לאומי ויש אנשים עצבניים.

מה פירוש, מקבלים? חשבתי שביטוח לאומי רק גובה ממני כסף. מי מקבלים? ולא מרוצים?! אני אהיה מרוצה אם הם רק לא יקחו, תעזבו לקבל… טוב, אני עוד בעצם לא יודע, יש כמה שאלות קריטיות שצריך לברר בהמשך:

  1. כמה צריך לשלם לביטוח לאומי?
  2. מי מקבל מהביטוח הלאומי?
  3. כמה מקבלים?
  4. האם גם אני יכול לקבל? (בעצם אני מקבל קיצבת ילדים, הממ.. תנו לי להיזכר, כמה זה היה? אה, הנה:

אחר כך בפנים יש מאבטח ועמדת סריקה סופר-רגישה שמצפצפת לך אפילו על השנקלים בכיס, ואחר כך אתה מקבל מספר ועולה לשבת לחכות לתורך בהיכל הביטוח הלאומי.

באמת חוויה מעניינית. טוב נו, רציתי לוודא שבאמת אני משלם לפי ההכנסות, והייתי צריך לשם כך הצהרה של רואה חשבון.

מה, אני לא יכול לבד?

אדוני, צריך רואה חשבון.

אבל אני עצמאי.

אדוני צריך רואה חשבון.

החלטתי שצריך להיות יותר רהוט, אמרתי: אבל תראי, אני בדיוק עזבתי את רואה החשבון שלי. אני רוצה לעשות את הכל לבד. אני הנישום, אני המשלם, למה אני צריך לשלם גם לרואה חשבון.

אדוני צריך רואה חשבון.

אתם רואים, בסוף אפילו אני מבין: צריך רואה חשבון. האם invoice4u נותנים גם שירותים כאלה?