ארכיון חודשי: ינואר 2013

HafetsHaim-orange

חפץ חיים כלל א ט

ט ודע עוד, דאפילו  אם בתוך הגנות, שגינה את חברו גינה את עצמו גם כן בזה הגנות גופא, ואפילו הקדים להתרעם על עצמו בזה, אפילו הכי מכלל דילטוריא לא נפיק.

 

——–

ט

ודע שגם אם בעת שסיפר דבר גנוּת,

גינה אף את עצמו באותה הזדמנות

ואפילו הקדים להתרעם על עצמו בזאת העצה,

הרי מכלל דילטוריא לא יצא!

HafetsHaim-pink

חפץ חיים כלל א ח

ח איסור זה של לשון הרע הוא בין אם הוא מספר עליו בפיו ממש או שהוא כותב עליו דבר זה במכתבו. וגם אין בו חילוק בין אם הוא מספר עליו הלשון הרע שלו בפירוש ובין אם הוא מספר עליו הלשון הרע בדרך רמז – בכל גווני, בכלל לשון הרע הוא.

—–

ח

לשון רע זה שהתורה אוסרת,

הוא בין בעל פה, בין במכתב או איגרת,

ואף אין חילוק אם מלעיז במפורש,

או רק בדרך רמז או דְרָש.

HafetsHaim-blue

חפץ חיים כלל א ז

ז ומזה נוכל לידע דכל שכן אם נוגע לו רק בכבוד בעלמא, כגון שיושב בין חבורת אנשים ואין לו עצה איך להישמט מהם, והם מדברים בדברים האסורים על פי דין, וכשיהיה יושב ודומם ולא יסייע עימם בסיפוריהם כלל יחשב בעיניהם כמשתגע, בודאי דאסור. ועל זה וכיוצא בזה אמרו חז"ל: מוטב לאדם שיקרא שוטה כל ימיו ואל יהיה רשע שעה אחת לפי המקום. ויזרז עצמו בשעת מעשה בכל כוחותיו לעמוד על נפשו, ויהיה נכון ליבו בטוח כי שכרו יהיה עבור זה מן השם יתברך עד אין קץ, כמאמר חז"ל: לפום צערא אגרא, ואיתא באבות דרבי נתן, כי מאה פעמים בצער מפעם אחד שלא בצער (ובאורו, כי דבר מצווה או לפרוש מדבר איסור שבא לו על ידי צער, שכרו מאה פעמים יותר ממצוה אחרת שבאה לו שלא בצער). ועל עת כזה בודאי שייך מאמר חז"ל במדרש: כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו זוכה לאור הגנוז, שאין כל מלאך ובריה יכול לשער. ולענין איך יתנהג אם נתפס בחבורה רעה כזאת לענין הוכחה וקבלה, עיין לקמן בכלל ו' סעיפים ד', ה' ו'.  ועיין לעיל בפתיחה בלאוין (אות טז), כי שייך לכאן.

——–

ז

וכל שכן שנוכל מכאן להסיק,

שבענין של כבוד חייב בודאי להפסיק,

כגון שיושב בחבורת בציבור

ואינו יכול להשתמט מזה הדיבור,

ואם ישב וישמור על שתיקה,

יחשב כמי שדעתו נסתלקה,

בכל זאת בודאי אסור לדבר,

גם כשהלחץ עליו מאוד מתגבר.

ועל כגון זה אמרו חכמים

כי טוב לאדם להקרא שוטה כל הימים,

רק ישמר שלא יהיה עקוֹם

ולא יהיה רשע אף שעה לפני המקום.

ויבחר לזרז עצמו בכל מאמציו,

לעמוד על נפשו אף באותו המצב.

ויהיה בטוח בגודל שכר הבחירה,

כמאמר חז"ל: שכצער עשיית המצווה, כך שכרה.

ושכר המצוה הבאה בצער,

הוא 100 פעם על פי השער,

וכל רגע ורגע שאדם מאיסור לשון הרע לא יזוז,

הרי הוא זוכה לאור הגנוז,

ואיך יתנהג אם נתפס בחבורה רעה כזו עכשיו,

על כך עיין לקמן בכלל ו'.

HafetsHaim-gold

חפץ חיים פרק א ו

ו אפילו אם הוא רואה, שאם ירגיל עצמו במידה הזאת שלא לספר לעולם בגנותו של ישראל וכדומה מדיבורים האסורים, יסובב לו הפסד גדול בענין פרנסתו, כגון שהוא תחת רשות אחרים, והם אנשים שאין בהם ריח תורה, וידוע הוא שבעוונותינו הרבים אנשים כאלו הם פרוצים מאוד בזה העוון החמור,  עד שאם יראו מי שאין פיו פתוח כל כך כמותם יחזיקו אותו לשוטה ופתי, ועל ידי זה יסלקוהו ממשמרתו ולא יהיה לו במה לפרנס את בני ביתו – אף על פי כן אסור, ככל שאר לאוין, שמחויב ליתן כל אשר לו ולא לעבור עליהן, כמבואר ביורה דעה (סימן קנז, סעיף א בהג"ה), עיין שם.

———

ו

וגם כשרואה שאם ירגיל עצמו במידה הזאת,

שלא להלעיז על ישראל הלעזות

יסֻבַּב לו הפסדי פרנסה ברורים,

כגון שנמצא ברשות אחרים,

והם אנשים ללא ריח תורה

שבעוונותינו פרוצים בלשון הרע,

עד שאם יראו שאין פיו פתוח כמותם,

יחזיקוהו לשוטה ולפתי ותם,

ועל ידי זה יסלקוהו ממשמרתו,

ולא יהיה לו במה לפרנס את ביתו,

בכל זאת אסור לדבר זה הרע,

כשאר לאוים שבתורה,

שצריך אדם ליתן כל אשר לו

ולא יפרוק מעליו את עולו.

HafetsHaim-green

חפץ חיים פרק א ה

ה אין חילוק באיסור הסיפור, בין אם סיפר מעצמו ברצונו ובין אם עמד עליו חברו בדברים והפצירו עד שיספר לו, מכל מקום אסור. ואפילו אביו או רבו שחייב בכבודם ובמוראם שלא לסתור דבריהם, אם הם ביקשו ממנו שיספר להם ענין פלוני ופלוני, והוא יודע שבתוך הסיפור יוכרח לבוא לידי לשון הרע או אפילו רק לאבק של לשון הרע, אסור לו לשמוע לו

——

ה

ולא משנה אם סיפר מרצונו,

או היה מי שלכך דירבנו,

ואפילו אביו או רבו עומדים עליו,

שבכבודם ובמוראם הוא חייב,

ואסור לו לסתור דבריהם,

בכל זאת יקפיד עליהם,

ואף אם ביקשו שיספר ענין תמים לכאורה

ויודע שיביא הדבר ללשון הרע,

או אפילו לאָבָקָה של אותה עבירה,

לא ישמע להם וישמור על לשון טהורה.

חפץ חיים – כלל א ד

ד אמרו חז"ל: על שלוש עברות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא, ואלו הן: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, ולשון הרע נגד כולן, והביאו חז"ל על זה ראיה מן הכתובים, ופרשו הראשונים דהכוונה על אלו שהורגלו בעוון זה בתמידות ואין מקבלים על עצמם להישמר ממנו מפני שנעשה הדבר אצלם כהיתר.

——–

ד

נפרעים מאדם על שלוש עבירות,

שמכל השאר הן הכי חמורות,

והן השלוש שמנו חכמים:

עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים,

שאם אדם עליהן חלילה עובר,

את כל עולמו, בזה ובבא, הוא שובר.

ועם כל חומרתן הקשה,

לשון הרע שקול כנגד כל השלושה.

והביאו חז"ל ראיה מכתובים,

שחומרת דיניהם של אלו שווים,

והראשונים הסבירו שמדובר באנשים,

שהורגלו כל כך בדיבורי ביאושים,

שאין נשמרים כלל מהעוון החמור,

ונעשה להם הדבר כהיתר גמור.

shemesh

השמש

פתאום אתה מגלה משהו עובדתי שחותך את כל רבדי התודעה.
קראתי
it would take 1.3 million planets the size of the Earth to fill the sun up
בכזו קלות אני אומר תמיד שיש בגלקסיה שלנו מאה מליון שמשות ויש ביקום מאה מליון גלקסיות
כשהמספרים גדולים כל כך שוכחים את הגדולים הקטנים יותר
ופתאום אתה קולט שכדור הארץ הענק שלנו, על כל ימיו ודולפיניו, יבשותיו והרריו, יכול להיכנס לתוך השמש יותר ממליון פעם.
משום מה זה נראה לי יותר אימתני מכל מליארדי המליארדים שם בחוץ בחלל הריק.
כי הרי הוא שייך לחייזרים.
ואילו השמש שייכת לנו.
זו השמש שלנו.
shemesh

אלתרמן כתב:
בֶּהָרִים כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ מְלַהֶטֶת
וּבָעֵמֶק עוֹד נוֹצֵץ הַטַּל,
אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת,
בְּשִׂמְחָה, בְּשִׁיר וּבְעָמָל.

אך הוא לא ידע שלא בהרים היא מלהטת
אלא בתהומות ריק
היא מלהטת
באפס קצה
היא מלהטת

בוערת

והמולדת, ארץ מתוקה
רגבים עמקים וטל מנצנץ
סובבת סובבת
בחשכת אין כלום
אבק באור
סובבת סובבת
את השמש הגדולה.
sunandearth

dostonietche1

דוסטוייבסקי וניטשה

בייסורים תיוולד הנשמה
על החתום, דוסטוייבסקי.
אבל הוא מת.
ומה יגיד ניטשה על פילוסופיה יבבנית כזו? הוא יאמר:
בחיים, בבריאות ובאון תיוולד הנשמה.
אוי למה גמרת ככה?
איך היו חייך נקודה עלובה בסוף משפט הגבורה?
והרי דוסטוייבסקי רק התעלה בבית המוות.
אבל כשתשבו אל השולחן יהיה ברור מאוד
שדוסטוייבסקי הוא זה שהפנים
את מוסריות הטינה שאתה מתעב כל כך
והיינו יכולים לחשוב שזהו זה
עד שנזכרים ברציחה הרותחת בדמו
ברסקולניקוב
באחים קרמזוב
ומבינים
שהוא מקלקל את שניטשה בא לתקן.
שמוסר הייסורים שלו
עוכר אותו
בעוד ניטשה
משהבין מה שהבין
יצא מדעתו
והניח לאחותו
לנגב את נזלתו
לטפח את שפמו
ולהוציא את דיבתו רעה.
לא בייסורים תיוולד הנשמה
אלא ברקימה איטית
של גידים ודם
ברחם המגוננת
של הזמן
הזמן לתקן
הזמן לגדול
הזמן להוליד נשמות.
לכן לא
בניטשה
ולא
בדוסטוייבסקי
אלא בשיבה בינה
ובזקנים חכמה.

הבסיס טוב

החסידות האמיתי הנרצה והנחמד, כותב הרמח"ל, אף על פי שכבר קבועים בלב כל האדם הישר התחלותיו ויסודותיו, אם לא יעסוק בהם, יראה פרטיו ולא יכירם, יעבור עליהם ולא ירגיש בם.

הטוב והשלמות כבר קבועים בלב האדם – אך אין הם אלא יסודות, נימים דקים של פוטנציאל אנושי.
אתה נולד מלא וגדוש ביכולות, בפוטנציאלים נפלאים של שלמות – אך הכל גלם, הכל דורש עשייה וטיפח, עיסוק ודקדוק.
אין שפה ללא לימוד אותיות מייגע.
אין מדע ללא לימוד חשיבה ספרתית מדקדקת.
אין תחום אנושי שאינו מחייב לימוד.
אך שלמות המידות – נזנחת.
כי זה נראה טבעי להיות "בסדר" – ואין איש יודע ש"בסדר" זה רק ההתחלה, רק הניצוץ של מה שיכול להיות שלהבת גדולה.
כי אין השלמות כמו התנועות הטבעיות: "שינה והקיצה, הרעב והשבע" - כל אותן תנועות החקוקות בטבענו – בטבע המשותף לנו ולעולם הטבע – אלא מדובר בתכונות ייחודיות – תכונות של מותר האדם שצריך לקנות בעבודת האדם, וצריכים "אמצעים ותחבולות לקנות אותם".


הבטון החשוף של נשמתי
יסוד טוב הוא,
התחלה נאה

אולי אקים עליו פחון
או בוטקה
ואוכל לומר
שפתרתי את בעיית הדיור

הרצפים, הטייחים, הזפתים
צוחקים עלי.
הם יודעים סודות
של שיכונים

אם יש לך פסיכומטרי
אתה יכול להיות אדריכל.
זה ברור עכשיו:
צריך פסיכומטרי

bootke