ו אפילו אם הוא רואה, שאם ירגיל עצמו במידה הזאת שלא לספר לעולם בגנותו של ישראל וכדומה מדיבורים האסורים, יסובב לו הפסד גדול בענין פרנסתו, כגון שהוא תחת רשות אחרים, והם אנשים שאין בהם ריח תורה, וידוע הוא שבעוונותינו הרבים אנשים כאלו הם פרוצים מאוד בזה העוון החמור, עד שאם יראו מי שאין פיו פתוח כל כך כמותם יחזיקו אותו לשוטה ופתי, ועל ידי זה יסלקוהו ממשמרתו ולא יהיה לו במה לפרנס את בני ביתו – אף על פי כן אסור, ככל שאר לאוין, שמחויב ליתן כל אשר לו ולא לעבור עליהן, כמבואר ביורה דעה (סימן קנז, סעיף א בהג”ה), עיין שם.
———
ו
וגם כשרואה שאם ירגיל עצמו במידה הזאת,
שלא להלעיז על ישראל הלעזות
יסֻבַּב לו הפסדי פרנסה ברורים,
כגון שנמצא ברשות אחרים,
והם אנשים ללא ריח תורה
שבעוונותינו פרוצים בלשון הרע,
עד שאם יראו שאין פיו פתוח כמותם,
יחזיקוהו לשוטה ולפתי ותם,
ועל ידי זה יסלקוהו ממשמרתו,
ולא יהיה לו במה לפרנס את ביתו,
בכל זאת אסור לדבר זה הרע,
כשאר לאוים שבתורה,
שצריך אדם ליתן כל אשר לו
ולא יפרוק מעליו את עולו.
