ארכיון חודשי: מאי 2012

Some vicious jabs below the belt

I ran into this invigorating snapping match among philosophers:

(Quoted from: http://en.wikipedia.org/wiki/Jacques_Derrida)

Searle exemplified his view on deconstruction in The New York Review of Books, February 2, 1984;[103] for example:
“ …anyone who reads deconstructive texts with an open mind is likely to be struck by the same phenomena that initially surprised me: the low level of philosophical argumentation, the deliberate obscurantism of the prose, the wildly exaggerated claims, and the constant striving to give the appearance of profundity by making claims that seem paradoxical, but under analysis often turn out to be silly or trivial. ”

In 1983, Searle told to The New York Review of Books a remark on Derrida allegedly made by Michel Foucault in a private conversation with Searle himself; Derrida later despised Searle's gesture as gossip, and also condemned as violent the use of a mass circulation magazine to fight an academic debate.[104] According to Searle's account, Foucault called Derrida's prose style "terrorist obscurantism"; Searle's quote was:
“ Michel Foucault once characterized Derrida's prose style to me as "obscurantisme terroriste." The text is written so obscurely that you can't figure out exactly what the thesis is (hence "obscurantisme") and when one criticizes it, the author says, "Vous m'avez mal compris; vous êtes idiot' [roughly, "You misunderstood me; you are an idiot"] (hence "terroriste") ”

In 1988, Derrida wrote "Afterword: Toward An Ethic of Discussion", to be published with the previous essays in the collection Limited Inc. Commenting this critics in a footnote he questioned:[104][105]
“ I just want to raise the question of what precisely a philosopher is doing when, in a newspaper with a large circulation, he finds himself compelled to cite private and unverifiable insults of another philosopher in order to authorize himself to insult in turn and to practice what in French is called un jugement d'autorité, that is, the method and preferred practice of all dogmatism. I do not know whether the fact of citing in French suffices to guarantee the authenticity of a citation when it concerns a private opinion. I do not exclude the possibility that Foucault may have said such things, alas! That is a different question, which would have to be treated separately. But as he is dead, I will not in my turn cite the judgment which, as I have been told by those who were close to him, Foucault is supposed to have made concerning the practice of Searle in this case and on the act that consisted in making this use of an alleged citation.”

In the main text he argued that Searle avoided reading him[106] and didn't try to understand him and even that, perhaps, he was not able to understand, and how certain practices of academic politeness or impoliteness could result in a form of brutality that he disapproved of and would like to disarm, in his fashion.[107]

I believe it is game, set and match to Derrida

איך זוכים בכפרת עוונות

סבתי היתה תמיד נאנחת ואומרת משהו כמו: "עס זול זיין פאר דיר" – כלומר: כל מה שאני סובלת עכשיו, שיהיה בשבילך… או במילים אחרות: "כפרה עליך". לא אכנס לשקע הקל שנטל האשמה של קשישה למודת סבל יכול ליצור במערך הפסיכולוגי של ילד בשנותיו ההתפתחותיות – אלא אעסוק דווקא בפן אחר של הרעיון הזה של משמעות הסבל: טעויות שרק מתרגם יכול להסתבך בהן, וכשהן קורות לו גם עם כל הזהירות שבעולם, אי אפשר לחמוק משאלות גורליות של תיאודיציה.

הכל החל בנעימות רבה.

לקוחה שתרגמתי עבורה צוואה לאנגלית, חזרה אלי חודשיים אחר כך, וכפי שנוהגים רבים לעשות, המשיכה את התכתובת הקודמת שלנו.

נושא הדוא"ל: Re: תרגום עברית אנגלית, צוואה.

תוכן הדוא"ל: זמן לעוד תרגום יש לך? אלף מלים, צוואה (כללית) מאנגלית לעברית, אין דחיפות.

נו, אין דחיפות? מילות קסם.אז למרות שיש לי כבר ארבע עבודות לוחצות ולחוצות על השולחן, קדימה. עניתי: בעקרון תמיד אפשר להוסיף עוד אלף מילים, אבל הייתי רוצה לראות את זה קודם.שימו לב לזהירות, פרי נסיון ארוך ומר:  לא מאשרים פרויקט לפני שרואים את החומר!.

כמובן, עונה לי הלקוחה, אני שולחת לבדיקתך. אהה… כמה תיקונים. יש יותר מלים, אבל מצד שני, זה כבר תורגם על ידינו ו… פשוט לא היה מרוצה. אז אני משנה את העבודה – בדיקה של התרגום הקיים.
למייל צורפו שני קבצים:

בדיקה? לא אצלי. מייד עניתי באדיבות ובתקיפות:

אני מתנצל, אבל אני לא עושה הגהות/עריכה וכו' (חוץ מדברים שאני מתרגם בעצמי לפני שליחתם כמובן).

אך הלקוחה החביבה שלי לא התרגשה מאנינותי וכתבה לי בחיוך (עם סמיילי):
אז אני מניחה שהפעם תצטרך…
לתרגם את זה מאפס.
Smile
טוב נו. תרגומים זה אנחנו.
החומר היה לא פשוט. ביטויים הלכתיים רבים שהיה צריך לתרגמם וחלקם לא ניתנו להיתרגם כל צורכם – בקיצור מסוג התרגומים שיתרונם הגדול הוא שהם מוציאים אותך למרחבי האינסוף הקיברנטיים בחיפוש אחר הידע שחסר לך  ומאפשרים לך לחוות שוב את התענוג הנפלא של הקשר המיידי עם מחשבותיהם של בני אדם.
החסרון כמובן הוא שהם לוקחים הרבה זמן, ובזמן שאתה גולש, ריצפת הייצור מושבתת…

טוב, מהון להון, התרגום בוצע וסופק בליווית חשבונית פרופורמה נאה בסך נאה:

עכשיו יהיה לי מה להוריש לילדים…

אבל, שעתיים אחר כך:

היי שחר
הסתכלתי במה ששלחת ונדהמתי.
התרגום היה אמור להיות מאנגלית לעברית כפי שכתבתי במייל המקורי מ-25 באפריל (שעה 08:06).
הקובץ בעברית היה התחלה של תרגום, שבוצע על גבי גרסה אחרת של צוואה, ולא היינו מרוצים ממנו (מהתרגום).
לכן, כפי שסיכמנו, העברתי אליך את הקובץ המקורי באנגלית, לתרגום מחדש. (אמרת שאתה לא מתעסק בעריכה).
האם עצם העובדה שהקובץ העברי היה בליל של פסקאות בחלקו לא העלתה אצלך סימן שאלה??
בכל מקרה העבודה הייתה תרגום מאנגלית לעברית ולא מה ששלחת.
 אנא עדכן אותי בהקדם האפשרי מתי תוכל העבודה להיות מוכנה?
(כמובן שכעת כבר יש כאן דחיפות).
אוי וויי!
מסתבר לא רק שבצעתי בכיוון הלא נכון – אלא גם טחנתי "בליל של פסקאות" בלא למצמץ (האמת זו לא פעם ראשונה שלקוח שולח אלי טיוטה לתרגום, וחשבתי שאני די גאוני בזה שהפכתי את הבליל הזה לאנגלית קריאה ומרהיבה שתמצתה את הרעיון בלא לפגום בפשט….)
ודחיפות?! בינתיים כבר נדחסו לי העבודות על השולחן לכדי דבשת המחכה לקש.
ניסיתי איזה נסיון מהוסס ומבוהל לשכנע את הלקוחה שהאנגלית ששלחתי לה היא מוצר מפואר שראוי אולי לאמצו גם אם אין צורך בו. אולי היא תוכל להשתמש בזה כסכין לפתיחת מעטפות או כמשקולת לניירות…
"מצטער לשמוע שקרתה טעות כזאת. למען האמת, לפני שהתחלתי לתרגם העפתי מבט נוסף במייל כדי לוודא: האם ראית את הכותרת של כל המיילים שלנו? כולל המייל הנוכחי?
יתרה מזאת, העברית היתה עשירה מאוד במובאות ומקורות הלכתיים – כך שלא ניתן היה לשער שהמקור הוא אנגלי. בקיצור: את בטוחה?

לקוחתי ענתה מייד: "בטוחה ביותר ממאה אחוז". תסתכל במייל הראשון ששלחתי אלייך בהקשר לתרגום הזה. אחרי זה הנחתי שכיוון התרגום ברור ומובן".

אל תחשבו שלא הסתכלתי בתקווה מהוססת במייל הראשון – ואכן….

טוב נו, מה לעשות, לא נותר לי אלא להשליך יהבי על העקרון הוותיק (ומלא התקווה): מודה ועוזב ירוחם.

אכן צדקת! כתבתי ללקוחתי המאוכזבת. קבלי את התנצלותי. הכותרת של המייל הטעתה אותי. הבעייה היא שיש עלי עומס עבודה גדול למדי כרגע. מה המקסימום שאת יכולה לתת לי מבחינת זמן כדי לסיים את התרגום לעברית?

הלקוחה נתנה לי יומיים. תרגמתי לעברית, באוזניים שמוטות. ביטלתי את החשבונית הנאה והחלפתי אותה במעט פחות נאה ממנה
מוסר השכל?
1. אל תסתכל בקנקן (הנושא של המייל) אלא במה שיש בו: (המייל עצמו).
2. כשיש לך שתי ורסיות באנגלית ובעברית – שאל שוב את הלקוח ומחק מייד את הבלתי רלוונטית.
3. גם אם אתה זהיר כארנב בשכונה של חתולים, יש דברים שבשטף העבודה והחיים קשה למנוע אותם.
והתיאודיציה:
יש צרות גדולות יותר מלעצבן לקוחה, לבצע פעמיים את העבודה ולמחוק חשבונית בת 1,000 ש"ח, אם זה קרה לך – שיהיה לכפרת עוונות.