ארכיון חודשי: יולי 2010

פנסיה א: שיקרוש קטן?

מאחר ויש כאן הטבת מס, וגם החכם עיניו בראשו והסולידי והשפוי, פנסייתו בקופתו – הגיע העת לבחור קרן פנסיה.

הקלקנו בידידינו הוותיק גוגל את המחרוזת: "אצל מי כדאי לחסוך לפנסיה" והגעתי למאמר של דה מרקר מלפני 3 שנים.

לא נורא. לפנסיות אמור להיות תאריך תפוגה ארוך.

ההמלצות של דה מרקר היו:

דש, אקסלנס, אנליסט ומקפת

מביניהם: מבין הארבעה, TheMarker מצא להעלות על נס את ההישג של קרן הפנסיה מקפת.

וגם: אין ספק כי ביצועי התשואות של יובלים מעוררי התפעלות,

קדימה: מתוך רשימה קצר של שתים, הבחירה לא אמורה להיות קשה מדי.

נכנסתי למקפת, השייכת למגדל, והוכיתי בסנוורים – מרוב סחורות, אי אפשר היה למצוא את הבסטה של הפנסיה.

בסוף מצאתי – והם פתחו לי טופס. מילאתי את הטופס. מקווה שיחזרו.

נכנסתי ליובלים של דש – אתר פשוט ללא צלצולים, ובמקום בולט – טלפון ליצירת קשר.

צלצלתי, מייד ענו לי.

הסברתי את העניין והוא היה מזה נחמד. בסוף גם עשה לי מחיר. אמר לי ככה: הרי דמי הניהול זה הנקודה הקריטית, אז אומר לך ישר: בגלל שאתה מבוגר אני אעשה לך הנחה במקום 6% מההפקדות שאנחנו לוקחים בדרך כלל, בשבילך רק 4%,  ומהצבירה 0.5%.

נשמע לי עסקה מהסרטים. סיכמנו שישלח לי את הטפסים.

אחר כך חשבתי לעצמי: מה אני בעצם יודע אל דמי ניהול? כלום.

אז הקלדתי השוואות קופות פנסיה. והגעתי הפעם למאמר עדכני וממצה בטירוף של גלובס.

מה יתברר: שדובים לא אבל יער קצת כן. הטבלה המשווה בין דמי ניהול הראתה את התמונה הבאה:

יוצא שיובלים לוקחים רק 5.2% ולא-6% מכולם (אלא אם השתנה מאז מרץ השנה), אך ההנחה שעשה לי בכל זאת קטנה מהסכום הרגיל שלהם, ואף נמוכה מהממוצע של 4.1%. האם היה כאן נסיון "למכור" (דהיינו שיקרוש קטן) או סתם התפלק לו כלפי מעלה כדי להראות לי כמה הוא הולך לקראתי. עד כאן מהפרמיה. אבל לגבי הצבירה, נו, 0.5%. הכי יקר בשוק! משתווה רק להפניקס. אז מה, הוא תפס פרייער? או שאלו המחירים החדשים שלו. אצל מקפת, המתמודדת השניה, רק 0.4% מהצבירה. ו-3.9% מההפקדה. יותר זול. ובינתיים לא ניסו "למכור" לי. האם הוא באמת ניסה למכור לי? הוא נשמע כל כך אמין בטלפון!

לעולם לא אדע. כנראה שהכסף ייקבע. הולכים על הזול. כלומר, בסופו של דבר הוא לא מכר לי. אז אולי הוא בכלל לא ניסה.

כדאי שאנסה לתפוס את מקפת גם בטלפון…

תעלומת התקציב הכפול

בתיאור ההכנסות של הביטוח הלאומי, יש סעיף מתמיה:

"הכנסות המוסד לביטוח לאומי בגין ענפי הביטוח נחלקות בעיקר בין שלושה גורמים, לא כולל סבסוד הטמון בתשלומי
ריבית על השקעות: דמי ביטוח מהציבור; השתתפות אוצר המדינה בגבייה על פי סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי;
והקצבות אוצר המדינה למימון גמלאות לא ביטוחיות".

המשתמע מכך, שאוצר המדינה מזרים כספים לביטוח הלאומי מעבר למה שהביטוח הלאומי גובה בעצמו!

האם זה אומר שמה שהביטוח הלאומי גובה בעצמו אינו נכלל בתקציב המדינה? אלא רק מה שהאוצר מזרים.

נאמר שם ש"בשנת הכספים 2009 צפוי להגיע היקף תשלומי ההעברה באמצעות המוסד לביטוח לאומי לכ 52.7- מיליארד ש"ח ללא
תגמולי שירות מילואים וללא הוצאות מינהל."

לעומת זאת בתקציב המדינה אכן הוזכרו רק 27 המליארדים של "השתתפות בגבייה" – כלומר:

תקציב המדינה אינו משקף את תקציב המדינה!

יש גורמים נוספים במשק שגם הם גובים מסים וגם להם תקציבים משלהם… לך תחשב עתה את חלקך בעוגה.

זה כבר לא עוגה. זה כבר קונדיטוריה שלמה!

להנאתכם, העלתי עבורכם (ספיישל) את תקציב הביטוח הלאומי לשנת 2009.

תקציב הביטוח הלאומי

העוגה התקציבית – II

צללתי לתוך תקציב המדינה והתייצבתי נפעם מול המליארדים.

שבעת הגדולים (דו-ספרתיים במליארדים) היו:

  1. 76,768,000,000 – תשלום חובות (אלו חובות? מה קנו בחובות האלה?)
  2. 18,144,776 – משרד הבריאות
  3. 27,183,632 – ביטוח לאומי
  4. 38,017,000 – תשלומי ריבית ועמלות
  5. 10,220,879,000 – גמלאות ופיצויים
  6. 48,884,747,000 – משרד הבטחון
  7. 32,418,924,000 – משרד החינוך

למה תשלומי ריבית ועמלות נפרדים מתשלום חובות? האם הם לא חובות? או שזה למען הסדר הטוב?

לפי תמונה זו יוצא שהמדינה משלמת 115 מליארד שקל חובות. ואני הייתי כאן מודאג מהאובר…

ולעומת זאת, יתר הגדולים ביחד מסתכמים ב135 מליארד שקל – ובלי הבטחון, רק 86 מליארד שקל.

האם ניתן לגלות במקום כלשהו, על מה הלכו הכספים האלה של החובות. האם קנו ספה חדשה או התקינו מזגן?

ואם זה התפזר בשוווה על כל העוגה התקציבית, כמו דובדנים על קצפת?

עוגת החובות

או שהחובות היו עבור דברים ספציפיים כמו בניית גדר ההפרדה או מימון קליטת העליה ממדינות חבר העמים?

האם ניתן להגיע כאן לשקיפות כזאת שאוכל לחשב כמה הכסף האישי שלי קנה. אם שילמתי מיסים בשיעור 50,000 ש"ח בשנה מסויימת. כמה מזה הלך לחובות, כמה לבטחון, כמה לביטוח לאומי וכו'. ובתוך הביטוח הלאומי, כמה הלך לנכים, כמה למובטלים וכמה לאתר האינרטנט של הביטוח הלאומי.

בקיצור האם ניתן לקבל מידע  ברמה המקבילה למעקב הוצאות משפחתי, בו אתה יודע מהיכן הכסף בה ולאן בדיוק הוא הולך?

בינתיים נקודת העמימות המרכזית היא החובות הללו.

העוגה התקציבית – I

נכון שסטינו מעט מהדרך וגילינו את חשבונו הנחרץ של הקפיטליסט היומי, אך עדיין נותרה המטרה בעינה. עבור מה אנו משלמים.

ניסיתי לכתוב בגוגל על מה הולכים המיסים, אך לא מצאתי שום דבר מחוץ לכל מיני התלהמויות על חלקם של מגזרים מסויימים בעוגה.

אך מהי העוגה? מה העוגה?

ממה מורכבת עוגת התקציב (זה בטח לא עשוי מסוכר...)

לא היתה ברירה. הקלקתי: "תקציב המדינה". ישר למקור.

ונפתח לפני אופקו של הלוגו של האוצר:

הלוגו של אגף התקציבים

מייד קפצו לי שני דברים:

1. שבעברית מדובר על תקציבים, ובאנגלית על תקציב אחד.

2. שהאנגלית לא כל כך תקנית.

ו-3. השאלה הנלווית. מי שלם עבור הלוגו והאתר (האתר אנונימי – לא כתוב מי  בנה) והאם אוכל באמת לברר באיזה חלק מהעוגה התקציבית מימנו את האתר הזה ולמי שילמו (פשוט למען השקיפות…).

למען האמת, אני מאוד אופטימי אך קצת חושש… האם אוכל להמשיך לנשום אחרי שאגלה מה אני באמת מממן?

כמה מס תכל'ס

מרוב התעסקות עם מיסים, חשבונות, ניכויים ועניינים, לפתע חשבתי לעצמי: לאן הולך כל הכסף הזה.

אבל כשהקלקתי בגוגל "על מה הולכים המיסים"

הגעתי לכתבה של אסף הדני  ב"קפיטליסט היומי"  שדווקא מספרת כמה עוד מיסים אנחנו משלמים. ממניו!הקפיטליסט היומי מתאר מצב מזעזע!

טוב, נכון, זה בלוג משנת 2007, אבל איזה מבין המיסים הבאים, בוטל?

מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, מכס, מס שבח מקרקעין, מס בלו (על הדלק), מס קניה (למתמכרים לאלכוהול ולסיגריות), אגרות שונות ומשונות – לרישוי, לחוזים, וכו' וכו', וגם, היי שכחתם: ארנונה!

חוץ מזה, בנוסף לביטוח הבריאות הכלול בתשלום לביטוח הלאומי, גם צריך לשלם ישירות לקופת החולים, איזה סכום.

ולאחרונה, אחרי שחלקו את כל המים למדינות שכנות, גם הוטל מס מיוחד על המים למי שעובר מכסה מסויימת "לגולגולת"…

סך הכל? הקפיטליסט היומי כותב:

כמה מסים אזרחי ישראל משלמים ? הרבה. במאמר מניתי כארבעה עשר מיני מיסים שונים. זאת בנוסף לאינסוף אגרות לפי צווי שרי ישראל וגחמות השמאל המרקסיסטי. המיסים נחקקו ונגבו טלאי על טלאי לפי דרישות ממשלות ישראל להגדלת המימון הציבורי במשך שנות חיי המדינה. בדר"כ ללא דיון ציבורי חברתי אמיתי.

זהו זה?! מכל הנסיון האמפירי הקצרצר של תנו לנישום לנשום, התחלתי לגבש מן סברה כזאת, מן תיאוריה כזאת (ברת-הפרכה) כמובן, שבאמת מדובר כאן על מערכת ביזנטינית מסועפת. נראה ש"הקפיטליסט היומי" סובר זאת נחרצות!

אבל, או, או, הנה שורת המחץ:

זה לא משנה אם הכסף נכנס דרך מס בריאות או מס חינוך כיוון שהסכומים שנגבים לבריאות אינם הולכים לשם. הם הולכים לקופה הכללית של האוצר, ולאוצר, כאמור, יש סדר עדיפויות משלו.

כלומר, המקום לחפש לאן המס הולך הוא בתקציב הממשלתי האחרון – לראות מה חילקו למי וכמה, ואז נדע מה אנחנו מממנים. כי הרי מדובר כאן בדמוקרטיה (או יותר נכון: פוליטוקרטיה), אם כן – לאן הולך הכסף? שילמת 50,000 מס למדינה השנה? מי קיבל כמה? כמה הלך לבטחון, כמה למשפחות חד הוריות, כמה לסלילת כבישים, כמה לאמנות ותרבות – בקיצור, שמת כסף, קנית לך מדינה? איזו מדינה קנית?

הבירור בא יבוא!

בכל מקרה, הקפיטליסט היומי נראה לי בלוג ראוי לקישור לבלוגנו ויהיה לו הכבוד לשכון בווידג'ט מפואר לשמאל הדף המרכזי…