ארכיון הקטגוריה: ביקורת אקדמיה

המורדים הגיבורים

באמת אני צריך להתחיל לאסוף את כל האקדמאים שכותבים משהו ומציבים את עצמם מייד כמורדים באורתודוכסיה.
לא ברור מי היא האורתודוכסיה הכבדה, הטיפשה והאימתנית הזאת, אבל היא חוזרת ומופיעה כמעט בכל הקשר:
טיפוס בשם מגואיחו שכתב ביוגרפיה על פיסיקאי בשם מז'ורנה ו"היו לו כמה דברים קשים לומר לדמויות ממסדיות שיש להן, לדעתו, סלידה מסיכונים והן נהנות לחנוק את מה שחורג מהאורתודוכסיה" 1.
טיפוס בשם קריסטופר אירמשר שנטל על עצמו לכתוב ביוגרפיה אוהדת על הגזען אגסי, נגד "האורתודוכסיה האינטלקטואלית" 2
3
גברת בשם נורית דקל המכריזה על עצמה כמי שרואה את המלך העירום הניבצת מול ממסד שוטף מוח 4

הערות שוליים:

  1. ראה כאן.
  2. ראה כאן
  3. וראו פוסט "מלבינים את הגזען", מיום שישי למאי.
  4. ראה את הפוסט ישראלית מתחדשת מיום 5 למרץ ואת הפוסט בלשנות מיום
agassiz

מלבינים את הגזען

בחיפוש האקדמי הבלתי נלאה אחר נושא שיהפוך את החוקר ל"אנפן טריבל" מבוקש, כתב פרופסור קריסטוף אירמשר מאוניברסיטת אינדיאנה, ספר בשם "לואי אגסי: יוצר המדע האמריקני", בו הוא יוצא נגד "האורתודוכסיה האינטלקטואלית" ומלבין ומלבב את דמותו של הגזען הוותיק לואי אגסי – אחד התורמים המרכזיים לתורת הגזע "המדעית" שהתבררה כרצחנית כל כך בהמשך.
כל ניסוי מדעי מחובר למציאות שמאששת ומפריכה אותו.
לעיתים פורכת המציאות את הטענות מצידן המוסרי.
הרעיונות של מרקס יכולים להיראות יפים ומשחררים על הנייר, אך אחרי שבעים שנות שלטון טרור קומונוסיטי, ברור שהמציאות הפריכה אותם.
כך גם הפריכו הנאצים את הגזענות המדעית מבית מדרשו של אגסי ואחרים כמותו.
הפרכה זו היא הפרכה מוסרית ולא רק מדעית.
כך נפרכו טענותיו הגזעניות של אגסי – במציאות האכזרית של הגזענות, ולא בכדי מוחקים את שמו של ממבנים ואנדרדאות. [למשל]
תורתו אינה רק שגויה אלא גם רעילה.
על כן, ככל שמתדלדלים הנושאים שניתן לעסוק בהם באופן שערורייתי נגד הממסד, אין ברירה אלה לחזור על הראשונות גם בתחומים אלה – ולמצוא את צידו "הגאוני" של אגסי.
כפי שטען קסטלר ביחס לגלילאו – לא חסרים לנו גאוני-מפלצת, אבל יש משהו הרסני ומפחיד בהלבנה צינית כזאת של מי שעמד בשורש רוע גדול כל כך. האם יש ללמד זכות על היטלר כי היתה לו אם קישחת, או כי היה אמן ממורמר. גרוע מכך – האם יש ללמד זכות על תורת הגזע הנאצית כי היו לה מימדים "חיוביים", כי ניתן להצדיק אותה אם רק מאמצים עמדה היסטוריציסטית נאותה שאינה שופטת את הדברים אלא רק מתעדת אותם, "מדעית", "אקדמית".
והערך המוסף כמובן, עבור הקוראים, הוא הריגוש הקל של רמיסת הטאבו, אולי אפילו פרץ אנדרנלין קטן של זעם כנגד מי שבא למחוק את מה שההסטוריה חקקה בדם.
בדיוק כפי שהסכנה הגדולה והחורבן הגדול של תורות הגזע המדעיות היו נעוצים ב"פוזה היא המסר": הפוזה של המדען המעביר את המסר של אמת ביחס לתורות אלה, כך גם ביוגרפיה דקדקנית זו שתוארה [כאן] כנפלאה, נשגבת ומבריקה, מעמידה פוזה של דקדקנות אקדמית חסרת פניות החושפת את "האמת" על האיש המוכפש. דווקא הדקדקנות המדעית היא המסוכנת כאן, בהצטרפה אל קולות גזעניים מודרניים המעלים על נס את אגסי באותה נשימה שהם מכפישים את ה"שרצים היהודים" [כאן]
הפוזה האקדמאית מעבירה את המסר באופן הנשמע נעים לאוזן מערבית המורגלת בקריאת הנצרות להעדר-שיפוט, אך היא פוגמת בלקח ההסטורי החשוב והנהדר:
גזענות לא!
גזענים – שם רשעים ירקב!
אלא שבמשחק הפנימי המפולא של הרייטינג האקדמי, ככל שימחקו את שמו של אגסי מבניינים כך יזכה הפרופסור הנכבד להזמנות רבות יותר להרצאות, ובתוך עשר, עשרים שנה אולי יפסיקו למחות את שמו של אגסי – כמו שהשוויצים, המפורסמים באובייקטיביות הניטרלית שלהם, סרבו למחוק את שמו מאחד מהריהם.

GRIMM

ישראלית מתחדשת

האם אפשר שהישראלית עוד תבצע הנשמה מלאכותית לעברית?
אנשי אגודת המתרגמים אוהבים להביא את גלעד צוקרמן לארועים. קהל היעד מורכב מאנשים שהעברית יקרה להם, ולכן הם מתרגזים כשאומרים להם שהישראלית ירשה אותה. מבחינת האגודה, עדיף מתרגם נרגז ממתרגם רדום. Continue reading “ישראלית מתחדשת” »