ארכיון הקטגוריה: רשויות

רוב הרשויות נוטות שלא להרשות

פנסיה א: שיקרוש קטן?

מאחר ויש כאן הטבת מס, וגם החכם עיניו בראשו והסולידי והשפוי, פנסייתו בקופתו – הגיע העת לבחור קרן פנסיה.

הקלקנו בידידינו הוותיק גוגל את המחרוזת: "אצל מי כדאי לחסוך לפנסיה" והגעתי למאמר של דה מרקר מלפני 3 שנים.

לא נורא. לפנסיות אמור להיות תאריך תפוגה ארוך.

ההמלצות של דה מרקר היו:

דש, אקסלנס, אנליסט ומקפת

מביניהם: מבין הארבעה, TheMarker מצא להעלות על נס את ההישג של קרן הפנסיה מקפת.

וגם: אין ספק כי ביצועי התשואות של יובלים מעוררי התפעלות,

קדימה: מתוך רשימה קצר של שתים, הבחירה לא אמורה להיות קשה מדי.

נכנסתי למקפת, השייכת למגדל, והוכיתי בסנוורים – מרוב סחורות, אי אפשר היה למצוא את הבסטה של הפנסיה.

בסוף מצאתי – והם פתחו לי טופס. מילאתי את הטופס. מקווה שיחזרו.

נכנסתי ליובלים של דש – אתר פשוט ללא צלצולים, ובמקום בולט – טלפון ליצירת קשר.

צלצלתי, מייד ענו לי.

הסברתי את העניין והוא היה מזה נחמד. בסוף גם עשה לי מחיר. אמר לי ככה: הרי דמי הניהול זה הנקודה הקריטית, אז אומר לך ישר: בגלל שאתה מבוגר אני אעשה לך הנחה במקום 6% מההפקדות שאנחנו לוקחים בדרך כלל, בשבילך רק 4%,  ומהצבירה 0.5%.

נשמע לי עסקה מהסרטים. סיכמנו שישלח לי את הטפסים.

אחר כך חשבתי לעצמי: מה אני בעצם יודע אל דמי ניהול? כלום.

אז הקלדתי השוואות קופות פנסיה. והגעתי הפעם למאמר עדכני וממצה בטירוף של גלובס.

מה יתברר: שדובים לא אבל יער קצת כן. הטבלה המשווה בין דמי ניהול הראתה את התמונה הבאה:

יוצא שיובלים לוקחים רק 5.2% ולא-6% מכולם (אלא אם השתנה מאז מרץ השנה), אך ההנחה שעשה לי בכל זאת קטנה מהסכום הרגיל שלהם, ואף נמוכה מהממוצע של 4.1%. האם היה כאן נסיון "למכור" (דהיינו שיקרוש קטן) או סתם התפלק לו כלפי מעלה כדי להראות לי כמה הוא הולך לקראתי. עד כאן מהפרמיה. אבל לגבי הצבירה, נו, 0.5%. הכי יקר בשוק! משתווה רק להפניקס. אז מה, הוא תפס פרייער? או שאלו המחירים החדשים שלו. אצל מקפת, המתמודדת השניה, רק 0.4% מהצבירה. ו-3.9% מההפקדה. יותר זול. ובינתיים לא ניסו "למכור" לי. האם הוא באמת ניסה למכור לי? הוא נשמע כל כך אמין בטלפון!

לעולם לא אדע. כנראה שהכסף ייקבע. הולכים על הזול. כלומר, בסופו של דבר הוא לא מכר לי. אז אולי הוא בכלל לא ניסה.

כדאי שאנסה לתפוס את מקפת גם בטלפון…

תעלומת התקציב הכפול

בתיאור ההכנסות של הביטוח הלאומי, יש סעיף מתמיה:

"הכנסות המוסד לביטוח לאומי בגין ענפי הביטוח נחלקות בעיקר בין שלושה גורמים, לא כולל סבסוד הטמון בתשלומי
ריבית על השקעות: דמי ביטוח מהציבור; השתתפות אוצר המדינה בגבייה על פי סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי;
והקצבות אוצר המדינה למימון גמלאות לא ביטוחיות".

המשתמע מכך, שאוצר המדינה מזרים כספים לביטוח הלאומי מעבר למה שהביטוח הלאומי גובה בעצמו!

האם זה אומר שמה שהביטוח הלאומי גובה בעצמו אינו נכלל בתקציב המדינה? אלא רק מה שהאוצר מזרים.

נאמר שם ש"בשנת הכספים 2009 צפוי להגיע היקף תשלומי ההעברה באמצעות המוסד לביטוח לאומי לכ 52.7- מיליארד ש"ח ללא
תגמולי שירות מילואים וללא הוצאות מינהל."

לעומת זאת בתקציב המדינה אכן הוזכרו רק 27 המליארדים של "השתתפות בגבייה" – כלומר:

תקציב המדינה אינו משקף את תקציב המדינה!

יש גורמים נוספים במשק שגם הם גובים מסים וגם להם תקציבים משלהם… לך תחשב עתה את חלקך בעוגה.

זה כבר לא עוגה. זה כבר קונדיטוריה שלמה!

להנאתכם, העלתי עבורכם (ספיישל) את תקציב הביטוח הלאומי לשנת 2009.

תקציב הביטוח הלאומי

העוגה התקציבית – II

צללתי לתוך תקציב המדינה והתייצבתי נפעם מול המליארדים.

שבעת הגדולים (דו-ספרתיים במליארדים) היו:

  1. 76,768,000,000 – תשלום חובות (אלו חובות? מה קנו בחובות האלה?)
  2. 18,144,776 – משרד הבריאות
  3. 27,183,632 – ביטוח לאומי
  4. 38,017,000 – תשלומי ריבית ועמלות
  5. 10,220,879,000 – גמלאות ופיצויים
  6. 48,884,747,000 – משרד הבטחון
  7. 32,418,924,000 – משרד החינוך

למה תשלומי ריבית ועמלות נפרדים מתשלום חובות? האם הם לא חובות? או שזה למען הסדר הטוב?

לפי תמונה זו יוצא שהמדינה משלמת 115 מליארד שקל חובות. ואני הייתי כאן מודאג מהאובר…

ולעומת זאת, יתר הגדולים ביחד מסתכמים ב135 מליארד שקל – ובלי הבטחון, רק 86 מליארד שקל.

האם ניתן לגלות במקום כלשהו, על מה הלכו הכספים האלה של החובות. האם קנו ספה חדשה או התקינו מזגן?

ואם זה התפזר בשוווה על כל העוגה התקציבית, כמו דובדנים על קצפת?

עוגת החובות

או שהחובות היו עבור דברים ספציפיים כמו בניית גדר ההפרדה או מימון קליטת העליה ממדינות חבר העמים?

האם ניתן להגיע כאן לשקיפות כזאת שאוכל לחשב כמה הכסף האישי שלי קנה. אם שילמתי מיסים בשיעור 50,000 ש"ח בשנה מסויימת. כמה מזה הלך לחובות, כמה לבטחון, כמה לביטוח לאומי וכו'. ובתוך הביטוח הלאומי, כמה הלך לנכים, כמה למובטלים וכמה לאתר האינרטנט של הביטוח הלאומי.

בקיצור האם ניתן לקבל מידע  ברמה המקבילה למעקב הוצאות משפחתי, בו אתה יודע מהיכן הכסף בה ולאן בדיוק הוא הולך?

בינתיים נקודת העמימות המרכזית היא החובות הללו.

העוגה התקציבית – I

נכון שסטינו מעט מהדרך וגילינו את חשבונו הנחרץ של הקפיטליסט היומי, אך עדיין נותרה המטרה בעינה. עבור מה אנו משלמים.

ניסיתי לכתוב בגוגל על מה הולכים המיסים, אך לא מצאתי שום דבר מחוץ לכל מיני התלהמויות על חלקם של מגזרים מסויימים בעוגה.

אך מהי העוגה? מה העוגה?

ממה מורכבת עוגת התקציב (זה בטח לא עשוי מסוכר...)

לא היתה ברירה. הקלקתי: "תקציב המדינה". ישר למקור.

ונפתח לפני אופקו של הלוגו של האוצר:

הלוגו של אגף התקציבים

מייד קפצו לי שני דברים:

1. שבעברית מדובר על תקציבים, ובאנגלית על תקציב אחד.

2. שהאנגלית לא כל כך תקנית.

ו-3. השאלה הנלווית. מי שלם עבור הלוגו והאתר (האתר אנונימי – לא כתוב מי  בנה) והאם אוכל באמת לברר באיזה חלק מהעוגה התקציבית מימנו את האתר הזה ולמי שילמו (פשוט למען השקיפות…).

למען האמת, אני מאוד אופטימי אך קצת חושש… האם אוכל להמשיך לנשום אחרי שאגלה מה אני באמת מממן?

כמה מס תכל'ס

מרוב התעסקות עם מיסים, חשבונות, ניכויים ועניינים, לפתע חשבתי לעצמי: לאן הולך כל הכסף הזה.

אבל כשהקלקתי בגוגל "על מה הולכים המיסים"

הגעתי לכתבה של אסף הדני  ב"קפיטליסט היומי"  שדווקא מספרת כמה עוד מיסים אנחנו משלמים. ממניו!הקפיטליסט היומי מתאר מצב מזעזע!

טוב, נכון, זה בלוג משנת 2007, אבל איזה מבין המיסים הבאים, בוטל?

מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, מכס, מס שבח מקרקעין, מס בלו (על הדלק), מס קניה (למתמכרים לאלכוהול ולסיגריות), אגרות שונות ומשונות – לרישוי, לחוזים, וכו' וכו', וגם, היי שכחתם: ארנונה!

חוץ מזה, בנוסף לביטוח הבריאות הכלול בתשלום לביטוח הלאומי, גם צריך לשלם ישירות לקופת החולים, איזה סכום.

ולאחרונה, אחרי שחלקו את כל המים למדינות שכנות, גם הוטל מס מיוחד על המים למי שעובר מכסה מסויימת "לגולגולת"…

סך הכל? הקפיטליסט היומי כותב:

כמה מסים אזרחי ישראל משלמים ? הרבה. במאמר מניתי כארבעה עשר מיני מיסים שונים. זאת בנוסף לאינסוף אגרות לפי צווי שרי ישראל וגחמות השמאל המרקסיסטי. המיסים נחקקו ונגבו טלאי על טלאי לפי דרישות ממשלות ישראל להגדלת המימון הציבורי במשך שנות חיי המדינה. בדר"כ ללא דיון ציבורי חברתי אמיתי.

זהו זה?! מכל הנסיון האמפירי הקצרצר של תנו לנישום לנשום, התחלתי לגבש מן סברה כזאת, מן תיאוריה כזאת (ברת-הפרכה) כמובן, שבאמת מדובר כאן על מערכת ביזנטינית מסועפת. נראה ש"הקפיטליסט היומי" סובר זאת נחרצות!

אבל, או, או, הנה שורת המחץ:

זה לא משנה אם הכסף נכנס דרך מס בריאות או מס חינוך כיוון שהסכומים שנגבים לבריאות אינם הולכים לשם. הם הולכים לקופה הכללית של האוצר, ולאוצר, כאמור, יש סדר עדיפויות משלו.

כלומר, המקום לחפש לאן המס הולך הוא בתקציב הממשלתי האחרון – לראות מה חילקו למי וכמה, ואז נדע מה אנחנו מממנים. כי הרי מדובר כאן בדמוקרטיה (או יותר נכון: פוליטוקרטיה), אם כן – לאן הולך הכסף? שילמת 50,000 מס למדינה השנה? מי קיבל כמה? כמה הלך לבטחון, כמה למשפחות חד הוריות, כמה לסלילת כבישים, כמה לאמנות ותרבות – בקיצור, שמת כסף, קנית לך מדינה? איזו מדינה קנית?

הבירור בא יבוא!

בכל מקרה, הקפיטליסט היומי נראה לי בלוג ראוי לקישור לבלוגנו ויהיה לו הכבוד לשכון בווידג'ט מפואר לשמאל הדף המרכזי…

מס הכנסה – סבטקסט

נראה שיש איזה סבטקסט קטן של מס הכנסה, שניתן לקרוא אותו מתוך מה שמכירים להפרשה לקופות ג' – שם המקסימום הכנסה מוכרת היא 20,000 – יש לי סברה, כי לא חישבתי שאחרי כל הניכויים – יוצא שאתה מגיע לנטו של כ-8,500 שהיא ההכנסה ממוצעת במשק.

הכרה גמל:

הכרה מירבית - 20000 בחודש...

מס הכנסה – פרק א – קופות גמל

טוב, מאחר ובשביל חישובי הביטוח הלאומי (ראה ביטוח לאומי, פרק ב, האומלל שנסתיים באוויר בגלל העדר הידע הרלוונטי)  אין ברירה אלא לחשב, באיזה סכום מכיר מסה הכנסה בהפרשה לקופת גמל…

פיסת המידע הראשונה שמצאתי, אצל פייגיינבאום יוסף יועץ מס מוסמך, היא שאני חייב להפריש 1,004 ש"ח בחודש לפנסיה. וואוו.

"הוראות החוק קבועות כי החל משנת 2006 עמית עצמאי המפריש כספים לגמל ונולד אחרי שנת 1961, חייב להפקיד קודם סכום של 1,004 ש"ח בחודש לפנסיה.  במידה שישנם עצמאיים שהמשיכו להפקיד לקופות גמל ונולדו אחרי שנת 1961 ולא הפקידו כספים לפנסיה קצבתית לא יקבלו הטבות במס".

אבל מה זה אומר? כמה מזה מוכר? זה עוד לא ידוע!

ממש קשה למצוא את זה באינטרנט – טוב מצאתי כאן משהו כללי (אצל השיא) – עוד אבדוק במס הכנסה, אך בעקרון:

קרן השתלמות לעצמאיים –
התקרה להפרשות לקרן השתלמות לעצמאיים היא הכנסה של 213,000 שח בשנה (מעודכן לשנת 2005). ההטבה כאן היא בהכרה כניכוי במס.

זה אומר 17750 לחודש. פחות מה-10,000 שלנו לדוגמה. זה אומר שאנחנו "במגבלות התקרה" – ואפשר לעשות את החישוב.

מקסימום ההכרה כניכוי לעצמאי היא 4.5% מהכנסתו (במגבלות התקרה) אך בתנאי שההפרשה כולה לקרן השתלמות היא בשיעור של 7% מההכנסה. מקסימום הפרשה 14,910 שח בשנה.

או, קיי, אז 7 אחוז על 10,000 זה 700 ש"ח לחודש, ובשנה 8400 לקופת הגמל! ומתוך זה הם מתירים לנכות 4.5%, כלומר… כלומר… אה… 4500? בלבד. כלומר, מכריחים אותך להפריד 7% אבל מכירים לך על 4500?

בחישוב פשוט – 64% מההפרשה זאת ההוצאה המוכרת.

פשוט? מה פשוט בחישוב הזה. אה, הם פשוט מחשבים את זה אחרת – ישירות מהברוטו, בא נבדקו אם זה אכן יוצא נכון, כמה זה 64 אחוז של 8400 – יוצא 5376, הי הצריך לצאת 4500, איפה פספסתי?

בואו נראה את הדוגמה:

דוגמה:
עצמאי שהכנסתו השנתית מעסק היא 200,000 שח. הפריש לקרן השתלמות 7% מההכנסה, כלומר הפריש 14,000 שח בשנה. ההוצאה המוכרת היא 4.5% מתוך הכנסתו השנתית, כלומר 9,000 שח.
או בחישוב פשוט – 64% מההפרשה מוכרים במס. 64% מ- 14,000 שח הם קרוב ל- 9,000 שח.

נכתוב אותה מחדש על פי הדוגמה שלנו. עצמאי שהכנסתו השנתית מעסק היא 120,000 ש"ח, הפריש לקרן השתלמות 7% מההכנסה, כלומר הפריש 8400 ש"ח בשנה. ההוצאה המוכרת היא 4.5% מתוך הכנסתו השנתית, כלומר, 5,400 ש"ח, או בחישוב פשוט 64% מההפרשה מוכרים במס: 64% מ-8400 הם 5376. אה כן, אז הסכום היה 5400 ולא 4500 – המממ… מזל שאני בודק פעמיים.

אם כך, ההכנסה המוכרת היא 5400 לשנה- ולחודש זה יוצא (לחלק ל-12) ניכוי של 450 – ואז הסכום עליו יחול הביטוח הלאומי יהיה אחרי ההפחתה הנ"ל… אני עדיין לא שקט אם כל זה. אין איזה מדריך מסודר של מס הכנסה לעניינים אלה.

אסור להתייאש, עוד אחפש… אנחנו נתגבר…

ביטוח לאומי – פרק ב (חישוב המס!)

אחרי הביקור הקצר בביטוח לאומי – וההבטחה שאקבל את פנקסי התשלום בדואר (אני מתכווץ קצת בכל פעם שאני עובר ליד תיבת הדואר…) החלטתי לבדוק כעצמאי, כמה באמת אני חייב להם. אם הכנסתי X ברוטו, נאמר 10,000 ש"ח בחודש Y נאמר יוני, כמה מזה אני צריך לשלם לביטוח לאומי. האם הם מורידים את שלהם, אחרי כל הניכויים או לפני. מה לגבי קופות גמל. אם הפרשת לקופות גמל (תמיד הביטויים הביולוגיים הקשים האלה) האם ביטוח לאומי מכיר בהפרשה זו כהוצאה או שהוא דורש את תשלומו לפני ההפרשה. (וגם שאלה מעניינת ברמת המאקרו, באחד הבלוגים לעתיד, על מה ביטוח לאומי באמת מוציא את הכסף, כמה הולך ליתומים ואלמנות, כמה לחד-הוריות, כמה למגזר הערבי, כמה לנפגעי תאונות עבודה – ושאלה נלווית לא בלתי רלוונטית – כמה ביטוח לאומי אקבל כשאצא לפנסיה – ובעצם האם עצמאי יכול לצאת אי פעם לפנסיה…?)

טוב, נחזור לענייננו. ניגשתי לאתר הביטוח הלאומי ומצאתי את הכותרת המבטיחה:

עובד עצמאי – אופן חישוב דמי ביטוח לעובד עצמאי

כאן

אך מצאתי שם את המבחן המסכם לרואי חשבון שנה ג'! (ראו להלן)

טוב אני לא מתייאש, אנסה לפענח איתכם שלב שלב. הנה הטקסט המלא של הוראות הביטוח הלאומי לעצמאיים…

להלן יוסבר אופן חישוב דמי הביטוח לעובד עצמאי שזהו עיסוקו היחיד

1. הכנסה לעניין תשלום דמי ביטוח

עפ"י סעיף 345 (ב))(1) לחוק הביטוח הלאומי, הכנסתו של עצמאי בשנה השוטפת תקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה לאותה שנה. עד לקבלת שומה לאותה שנה יחושבו דמי הביטוח על פי שומה של שנה קודמת  לאחר שקידמנו אותה בהתאם, או לפי הצהרת המבוטח על הכנסתו לאותה שנה. לאחר קבלת שומה לאותה שנה יבוצעו הפרשים.

ראשית, ברור שהם תלויים קודם כל במס הכנסה – זה סימן טוב, זה אומר שהם באים אחרי כל הניכויים, שומה סופית (אלא אם ההגדרה של שומה סופית, זה סופית מבחינתך, נישום יקר, אך לא סופית מבחינתנו, כי יש לנו עוד כמה הורדות לבצע), עד שהם מקבלים את השומה הם מבצעים לפי שנה שעברה, בסדר. מה פירוש יבוצעו "הפרשים"…? מן הסתם זה הכספים שאתה חייב להם או שהם (יום טוב לישראל) חייבים לך…

2. חישוב ההפחתות

עפ"י סעיף 345 (ב))(1) לחוק, ההכנסה בשנה השוטפת תקבע עפ"י השומה הסופית של ההכנסה לאותה שנה, לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים להם זכאי אדם עפ"י פקודת מס – הכנסה,

אופסס, לפני כל פטור! שומה סופית לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים להם זכאי אדם עפ"י פקודת מס הכנסה. איפה הייתם בפיסקה הקודמת?

ולאחר שהופחתו הסכומים הבאים:

הופחתו? האם העולם הבא כבר בא? מה פירוש הופחתו.

  • 52% מסכום דמי הביטוח הלאומי שחייב המבוטח (לא כולל דמי ביטוח בריאות).

52% – חצי?! הם נותנים לי חצי חזרה, איך זה יכול להיות? בעל הבית השתגע? רגע, זה לא כולל דמי ביטוח בריאות. כמה זה?

נעלה את הטבלה לתזכורת:

כמה צריך העצמאי (השעבודי) לשלם

אם כך מדובר בנתח של 11.23% בשיעור המלא, ו-6.72% מהשיעור המופחת.

כמה זה יוצא, על פי הדוגמה הפיקטיבית שלנו של 100,00?

השיעור המופחת הוא 4,809 (כן, נכון, לא נזרקה בי רוח הקודש, מצאתי את זה באתר הביטוח הלאומי) האחוז מהשיעור המופחת הוא 6.72, שהם: 323.16 שקלים + השיעור המלא על ההפרש של ההכנסה (כלומר 10,000 פחות 4809 כפול 11.23 אחוז) שזה= 582.94, כלומר על 10000 ש"ח הכנסה חייבת יש לשלם 906.1 ביטוח לאומי. (אל שתשכחו שיש עוד – ביטוח בריאות- בנפרד – המס שלכם לקופות החולים – אבל זה אחר כך, כרגע אנחנו מנסים להבין מה ההנחה הזאת).

אם כך, הגענו לרגע האמת – כמה ההפחתה הזאת שווה: 906.1 כפול 52 אחוז, נותנים:

471.17!

יש! ביטוח לאומי מחזיר לנו 471.17. קדימה, נמשיך לקרוא הלאה. אני כל כך אופטימי!

  • חלק מהסכום שהופרש ע"י המבוטח לקופת גמל (הסכום שמופחת נקבע ע"י מס הכנסה)

זה כבר נשמע ממש מעניין – אז קופת הגמל קודמת, אלא שאליה בקוץ בה – קודם כל, זה חלק מהסכום שהופרש, ושנית, מי שקובע כמה הוא החלק הזה (אני מניח כהנחת עבודה ש"חלק מהסכום" ו"סכום מופחת" במשפט הנ"ל מתייחסים לאותו סכום) הוא מס הכנסה. אם כן צריך שוב לעזוב את החישובים שלנו כאן ולראות כמה אפשר להפריש ובמה מס הכנסה מכיר כסכום מופחת הזכאי להכרה בביטוח הלאומי (הכללים האלה זה כמו הרחבות בעיר מימי הבינים, פה הוסיפו מבוי (סתום) כאן דחפו איזה בוטקה, שם הרימו איזה צריח, והכל צפוף ודחוס אחד על השני…).

נהדר, אני כבר חצי שעה מחפש לברר בכמה יכיר מס הכנסה מהפרשה לקופות גמל כדי לדעת בכמה יכיר הביטוח הלאומי, כדי שאוכל סוף סוף לדעת כמה ביטוח לאומי אני באמת צריך לשלם!

נמשיך בהמשך….

הנוסחה שמשמשת אותנו לחישוב ההפחתה ברבעון (3 חודשים) הינה:

כל כך פשוט...

  • -yהכנסה מטבית
  • z – אחוז דמי הביטוח המותרים בניכוי לפי סעיף 47 א לפקודה (52%)
  • m- שכר ממוצע. (7,663 ש"ח. על 60% מהשכר הממוצע ינוכו דמי ביטוח לפי  השיעור   המופחת. מאחר ומדובר ברבעון מכפילים ב – 3 ).
  • t2 – שיעור רגיל   (11.23)
  • t1 – שיעור מופחת (6.72)
  • X – בסיס לתשלום דמי ביטוח

דוגמה:

על פי הצהרת מבוטח הכנסתו בחודש ינואר 2008 הייתה 10,000 שקלים. כדי לקבל בסיס לתשלום דמי ביטוח  נציב את הנתונים בנוסחה:

חישוב דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות

בדוגמה הבאה יחושבו דמי הביטוח של מבוטח שעיסוקו עצמאי בלבד ובהתאם להצהרתו על הכנסה של 10,000 ₪  החל מתאריך 1/1/08 :

נתונים:

  • הכנסה-  10,000 שקלים חדשים לחודש
  • שעור מופחת –% 6.72
  • שיעור רגיל –  11.23%
  • שיעור מופחת דמי ביטוח בריאות – 3.1%
  • שיעור מלא דמי ביטוח בריאות – 5%
  • שכר ממוצע – 7,663 שקלים חדשים
  • הפחתה לפי סעיף 345 – 1,350 שקלים חדשים  (ראה סעיף 2)

  • הבסיס הרבעוני לתשלום דמי ביטוח     28,650     =  10,000 * 3 – ההפחתה
  • בסיס לשיעור מופחת                       13,794     =  7,663 * 3 * 60%
  • בסיס לשיעור רגיל                          14,856     =   28,650 – 13,794

  • דמי ביטוח לאומי שעור מופחת           927        =    13,794 * 6.72%
  • דמי ביטוח לאומי שעור רגיל              1669 =     14,856 * 11.23%
  • דמי ביטוח בריאות שעור מופחת        427 =     13,794 * 3.1%
  • דמי ביטוח בריאות שעור רגיל            742        =     14,856 * 5%___________________________________________________________

סה"כ דמי ביטוח לרבעון                3,765 שקלים חדשים

ביטוח לאומי – פרק א

הייתי היום בביטוח לאומי.

אל תחשבו שזה היה פשוט. יש חלון הזדמנויות צר מאוד לעצמאים. שני ורביעי בין שלוש לחמש.

הגענו. היה תור גדול בחוץ. מתברר שזה כמו בקונסוליה האמריקנית. יש תור בחוץ (בשמש) עד למאבטח.

הנישום עומד בתור לשכבת האבטחה הראשון של הביטוח הלאומי

כשהגעתי אל המאבטח המיוחל, שאלתי אותו למה מחמירים בבדיקות במידה כזאת. הוא אמר לי שלא כולם מרוצים ממה שהם מקבלים מביטוח לאומי ויש אנשים עצבניים.

מה פירוש, מקבלים? חשבתי שביטוח לאומי רק גובה ממני כסף. מי מקבלים? ולא מרוצים?! אני אהיה מרוצה אם הם רק לא יקחו, תעזבו לקבל… טוב, אני עוד בעצם לא יודע, יש כמה שאלות קריטיות שצריך לברר בהמשך:

  1. כמה צריך לשלם לביטוח לאומי?
  2. מי מקבל מהביטוח הלאומי?
  3. כמה מקבלים?
  4. האם גם אני יכול לקבל? (בעצם אני מקבל קיצבת ילדים, הממ.. תנו לי להיזכר, כמה זה היה? אה, הנה:

אחר כך בפנים יש מאבטח ועמדת סריקה סופר-רגישה שמצפצפת לך אפילו על השנקלים בכיס, ואחר כך אתה מקבל מספר ועולה לשבת לחכות לתורך בהיכל הביטוח הלאומי.

באמת חוויה מעניינית. טוב נו, רציתי לוודא שבאמת אני משלם לפי ההכנסות, והייתי צריך לשם כך הצהרה של רואה חשבון.

מה, אני לא יכול לבד?

אדוני, צריך רואה חשבון.

אבל אני עצמאי.

אדוני צריך רואה חשבון.

החלטתי שצריך להיות יותר רהוט, אמרתי: אבל תראי, אני בדיוק עזבתי את רואה החשבון שלי. אני רוצה לעשות את הכל לבד. אני הנישום, אני המשלם, למה אני צריך לשלם גם לרואה חשבון.

אדוני צריך רואה חשבון.

אתם רואים, בסוף אפילו אני מבין: צריך רואה חשבון. האם invoice4u נותנים גם שירותים כאלה?