ד אמרו חז”ל: על שלוש עברות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא, ואלו הן: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, ולשון הרע נגד כולן, והביאו חז”ל על זה ראיה מן הכתובים, ופרשו הראשונים דהכוונה על אלו שהורגלו בעוון זה בתמידות ואין מקבלים על עצמם להישמר ממנו מפני שנעשה הדבר אצלם כהיתר.
——–
ד
נפרעים מאדם על שלוש עבירות,
שמכל השאר הן הכי חמורות,
והן השלוש שמנו חכמים:
עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים,
שאם אדם עליהן חלילה עובר,
את כל עולמו, בזה ובבא, הוא שובר.
ועם כל חומרתן הקשה,
לשון הרע שקול כנגד כל השלושה.
והביאו חז”ל ראיה מכתובים,
שחומרת דיניהם של אלו שווים,
והראשונים הסבירו שמדובר באנשים,
שהורגלו כל כך בדיבורי ביאושים,
שאין נשמרים כלל מהעוון החמור,
ונעשה להם הדבר כהיתר גמור.
