ארכיון חודשי: ינואר 2013

חפץ חיים כלל א ג

ג וכל זה אפילו אם רק במקרה סיפר גנות חברו, אבל אם, חס ושלום, הורגל בעוון זה בתמידות, כמו אלו שרגילין תמיד לישב ולספר: כך וכך עשה פלוני, כך וכך עשו אבותיו, כך וכך שמעתי עליו, והוא דברים של גנות – אנשים כאלה הם נקראים בפי חז"ל בשם בעלי לשון הרע, וענשן הרבה יותר גדול, אחרי שבשאט נפשם וזדון ליבם עוברים על תורת ה' ונעשה זה אצלם כהפקר, כמו שמבואר לעיל בסוף הפתיחה, ועליהם נאמר בקבלה: יכרת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות (תהילים יב, ד)

ג
וכל זה אפילו אם רק במקרה סיפר גנות,
אך אם חס ושלום הורגל בעוון זה בתמידות,
כגון אלה שקולם לעולם לא נדם
ומספרים תמיד רעות על אדם
כך וכך גנות שמעתי עליו,
וכך עשו לגנאי גם אבותיו,
הרי אלו נקראו בעלי לשון
העוברים על תורת השם בזדון,
ועל אלו שלדבר כל רע שפתיהן רגילות,
נאמר: "יכרת השם כל …לשון מדברת גדולות".

Consciousness

YOU NEED A MIND TO KNOW

One cigarette won’t kill you
Nor ten.
One pack won’t destroy you,
Nor ten.

You need a mind to know,
You need a keen sense of mind
You need a mind to know,
That something is wrong.

Sure, there are signs on the way,
Like cold morning rasps
Or those dry little coughs.
But that’s just the weather.

There’s a stitch in your side,
And forget about running,
But you explain it away,
It’s just transient, won’t stay.

You need a mind to know,
You need a keen sense of mind
You need a mind to know,
That something is wrong.

No alarm bell,
So only time will tell,
You have to know it well.
Before you know it is hell.

You need a mind to know,
You need a keen sense of mind
You need a mind to know,
That something is wrong.

You are free. Free to try.
You are free. Free to die.
You are free to take another draw.
Go beyond the very last straw.

But one day – there will be a voice in your mind. In your heart. A strange voice. Bright. Clear. Decisive. A voice wise with experience knowledgeable and true. It will say: Stop.

Of course. You can pretend you didn’t hear.

חפץ חיים כלל א ב

ב הלאו הזה שכתבנו, הוא מה שכתבתו התורה בפירוש מיוחד לאיסור זה של לשון הרע ורכילות, אבל בלאו הכי יש עוד הרבה לאוין ועשיין אחרים שהוא עובר עליהן על ידי סיפור הרע הזה, כמבואר לעיל בפתיחה הקודמת, עיין שם.


ב
ולאו זה שעובר, הוא מה שאסרה תורה בפירוש,
אך גם להרבה לאוין ועשִׂין אחרים יש לחוש.

ספר ללא חידוש

החיבור הזה לא חברתיו, כותב הרמח"ל, ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול.
under-ice
לא השכל הקר
הוא העיקר
אלא שטף החיים
הסוער והחם
המתפרץ ללא משים
מתוך מה שחי
מתוך מה שהוא אני
והוא לא מודע
והוא רק נמצא
מתחת לשכל
נהר זורם
וידיעת הדברים אינה אלא
שכבת הקרח הדקה שמעל
ומתחת תהום רבה
מלאה דגים
וטבע האדם
לשכוח.
לשחות
אל הים
הגדול.

שמות נסתרים

לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו

כתבה זלדה מישקוביץ.

אבל יש אנשים עם שמות סודיים, שמות כפולים. כמו בסיפורי גרים אפלים בהם ידיעת השם היא הידית, סיפורי עוץ לי גוצלי רעים, יש להם שם נסתר.
שלום, שמי אדריאן. (אבל קוראים לו אברהם ברוך)
ואני, נעים להכיר. מקס. (אבל קוראים לו מנדל)
אני קלרה. (אבל קוראים לה חיה איטה)
ואני לינדה (אבל שמה בישראל מרים)
שמות סודיים, שמות גלות של יהודים מחתרתיים.
לכל איש יש שם. שם הלידה הסודי שלו. כדת משה וישראל. שם שייכות מיסתורי הנהיר רק ליודעי ח"ן, רק לאלוהים, רק לאביו, אימו וסנדקו.
אבל לילדים שלנו אין אג'נדה נסתרת
אין זהות כפולה
זהות גנובה, זהות סודית.
הם נקראים ישר ולענין.
יהא שמו בישראל: יהורם, שמואל, ולפעמים אף שמוליק.
הם מסתובבים כאן בשמש עם השם האחד שלהם.
שמות חשופים
שמות ללא אליבי
ועולה החשש, החשש
שמא דורשי רעתם יגלו את שמם
החשוף כל כך
אך החשש הוא בוודאי מופרך
אפשר שזהו רק שריד
רק שארית חששם העתיק
של בעלי השמות הסודיים
רק ניחוח אחרון
של גלות
עתיקה
מעופשת.
אבל כאן.
כאן, אין מה לפחד.
אין מה לפחד.
שן
שולי
שן

כלל א א

א אסור לספר בגנות חברו אפילו על אמת גמור, וזה נקרא בפי חכמינו זכרונם לברכה בכל מקום: לשון הרע (דאם יש בהסיפור שלו תעורבות של שקר ועבור זה נתגנה חברו יותר, הוא בכלל מוציא שם רע, ועוונו גדול הרבה יותר). והמספר עובר בלא תעשה, שנאמר:  לא תלך רכיל בעמך, וזה גם כן בכלל רכילות הוא.

א

אסור לספר בגנות חברו אפילו על אמת גמור,

והעושה כן נכשל בעוון חמור.

וסיפור כזה כינוהו חז"ל לשון הרע,

והוא דבר איום ונורא.

 אך אם מערב בסיפור גם שקרים לגנאי,

הרי בגדר מוציא שם רע נכלל זה הבדאי.

וסיפור לשון הרע אינו סתם תיפלות

אלא עבירת לא-תעשה של איסור רכילות.

לך לך

אכן, לך לך

מארצך, ממולדת ומבית אביך – מהקשר לאדמה, מהתרבות, ומהחיבורים הביולוגיים-חברתיים עם משפחת המוצא – אבל יש לאן – אל הארץ אשר אראך – אל בניית מולדת חדשה ובית אב חדש – באשר: "למען יצווה את ביתו אחריו" – זה לב שליחותו של אברהם אבינו, להקים בית שילך בדרך צדקתו – ובסופו של דבר אומה של צדק.

אך הנצרות, הנצרות מאז ומעולם ידע לטפח שנאה בשם האחווה. כל החושק בי, אמר ישו, יעזוב את אמו אביו, אחיו ואחיותיו וילך אחרי. יעזוב את ארצו ואת מולדתו, את נאמנותו לעמו – באשר, כקורח לפניו – כולם קדושים!

הקץ להדרה! קרא ישו.

הלאה ההתנחלות!

הלאה החרדים!

די להדרה: כי כל העדה קדושה. יהודים כגויים – אל תדירו – אין הבדל, כולנו בני האלוהים.

די להתנחלות: הרי כל הארץ מלאה את ה' כמים לים מכסים (באשר אני אני הוא הגואל ואני הוא אחרית הימים) – ומה לכם מדינת היהודים העלובה הזאת. די לר' עקיבא ודקדוקי הלכותיו, די לבר-כוכבא וכזב שריריו.

די לחרדים: לא הכהן והלוי אלא השומרוני  – הוא הטוב. כן, כן, השומרוני. הזר, האחר, הוא הוא ליבו רחום.

ובשם האחווה הזאת, בשם העדר ההדרה, העדר הפלגנות, אחוות כל העמים – באה שנאת ישראל צורבת ומרה. ישראל מפריעים לתוכנית הזוהרת והנאורה הזאת. עם נבחר המתבדל משאר העמים ומדיר גם מדיר את האחרים מפנימיות אמונותו, עם מתנחל האוהב את ארץ ישראל עד כלות הנשימה, ארץ אשר עיני ה' נתונים בה תמיד, וכמובן הרי הוא שומר אמונים, חרד לתורתו ולדתו, נאמן לכהניו ונביאיו. לא הכל שווה, והעקוב לא יהיה למישור אלא בעין השיכור.

וקם דור חדש בארץ – וגם הוא אומר די, די, די והוא כותב את הדברים עלי דף, מלא בצדקת אמונה אוונגלית, אש וגופרית על אויבי הבשורה, על מדירים, מתנחלים ודתיים, ויפה שעה קודם לבער את הבלספמיה.

וכל שאר הדברים הרי הם כתובים בעיתון לאנשים שונאים…

וגלגל חוזר בעולם.

 

predatory parent

Predatory parents
Suck the juice of children's lives
But they must foster those lives to juice them
The stronger
They grow
The sweeter they taste
They must be preserved well
Our sweet prey
We love our children so well.
Stand tall then
Stand tall
So when I feed
You will not fall.
Predatory parents have the best children

מנותח

 אסור בצינורות

פראי ומבולבל

אתה לוחש קללות ביידיש.

אינך מלומד

בהלכות נימוסין

של בתי חולים.

מורד בחוקי

כירורגיה

חמורים.

אתה תולש את

הקו המרכזי,

יורק את הצינור,

עוקר את הקטטר.

"תנו לי ללכת"

אתה צועק.

פראי

אנרכי

שלא בטובתך.

אתה מסרב לחשבונות

של כורח.

המטרה

אינה מקדשת.