ארכיון חודשי: פברואר 2013

נפוטיזם

נפוטיזם
זה סוג של אד-הומינם:
אם אתה
האינסטלטור הכי מומחה בעיר
אם אתה חולץ האסלות הכי מהיר –
אבל אתה קרוב שלי,
אז סורי.
לא אוכל להמליץ עליך.
זה יהיה נפוטיזם.
מה שאתה
משני
למי שאתה.
ואפילו דרעי הסימפטי
ישב.

מהפכן

che
כשהייתי צעיר
(אולי בן עשרים ושתים)
ועוד לא נפקחו לי העיניים
(בדיעבד התברר שהייתי חתלתול קטן מאוד)
תליתי פוסטר של
צ'ה גווארה בסלון
וחשבתי לעצמי
שמי שיבוא אלי הביתה
יחשוב שזה מאוד מוזר
ששמתי כזה פוסטר
אדום של מהפכן
ושאני
קצת רדיקל.
או לפחות,
נון-קונפורמיסט.
אני סבור
שזו היתה אמירה חזקה.

רק בדיעבד התברר, ויקיפידיה: בסוף שנות ה-60 הפך גווארה לסמל פופולרי של מהפכנות ואמונה באידאלים פוליטיים. תדמית זו קודמה במידה רבה בזכות צילום דרמטי של דיוקנו. צילום זה עובד לסמל פופ שהינו אחד הפופולריים והמוכרים בעולם. הוא שוכפל מאז וצוטט רבות כולל על פוסטרים, בניינים, חולצות ועוד.

מסתבר שלא הייתי החתלתול היחיד.

project2

פרויקציה פרודוקטיבית

השלכה פוריה
הוא היצר הרע.
אל זר
בגופו של אדם
מרתיח,
מתסיס,
את הדם.

אמנם בתוך הלב
הוא שוכב
ועל מפתן התודעה
הוא רובץ
אך בכל זאת
הוא מוחצן ומושלך
מטונף ומלוכלך
אין הוא פנימי
משולב באני

פרויד הגיע למסקנה
שהיצר מניע את האדם
וחז"ל אמרו
שאפילו תרנגולת
לא היתה מטילה ביצה
בלעדיו.

גם פרויד ידע להפריד
בין אגו לאיד
גם הוא ידע שצריך הזרה
בין האגו ליצר הרע

הוא הצהיר שהאיד
רודף תמיד את האגו
וכי יש
גם מצפון
הנקרא סופר-אגו
הלוחץ ודוחק במלוא העוצמה
והוא האחראי על מנגוני האשמה
וכששהאיד אומר יאללה כבר בוא
אומר לא הסופר-אגו בשום אופן לא

את כל תורתו של פרויד
ניתן לסכם בפשטות:
"אוי לי מייצרי ואוי לי מיוצרי"
"אוי לי מאידי ואוי לי מסופר-אגויי"
ובתווך ניצב לו ה"אני"
נתון בסערת מלחמה
אך נקרא להתבדל מן האחד
ולדבוק בשני:
סור מרע – ועשה טוב
הפנה עורפך לאיד
ופניך לסופר אגו.

ובשורה התחתונה
החשובה
הרי אלו
מנגנונים חזקים להסרת אשמה:
הנחש הישאני ואוכל…
האשה אשר נתת עימדי…
זה לא אני
זה היצר הרע.

וכשיודעים
שזה לא "אני"
אלא "הוא",
אז
אפשר
להאבק עם האיש
ולנצחו.

גם אם
אחר כך
צולעים קצת.

Projector