רחמים

פעמים רבות חוזרת המילה רחמים בתפילת יום הכיפורים: אל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ. … כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים…
הקב"ה נקרא "אב הרחמן" ו"אל רחום וחנון", ואנו מבקשים: רחם עלינו.
מתוך המבט האבולוציוני ניתן להבין מדוע חוזר השורש ר.ח.מ. פעמים רבות כל כך בתפילה.
הרחמים מתלווים לרעיון היסודי של "הרת עולם".
הקדוש ברוך הוא מגדל את העולם בתוך "רחמו" כביכול, הוא מטפחו, מגדלו ומזינו, והעולם כולו הוא בבחינת עובר לנוכח שלמות אינסוף המגדלתו.
לכן, אנו מבקשים רחמים מהאל הרחמן – מבקשים להתייחס לעובדה שכל העניין שלנו בעולם הזה הוא להתגדל ולהשתכלל, ולשם כך נבראנו קטנים, חלקיים ובלתי גמורים – כעוברים, לכן, כאשר אנו חוטאים ומחמיצים את לב המגמה, אנו מבקשים "רחמים", התכללות בהתגדלות העולם והתפתחותו, באותו מבט אלוהי שאין בו דין אלא חסד בלבד, החסד המאפשר לעובר לגדול, להתחזק, ולהיות לבעל בחירה.