ילד בוויטרינה

כשהייתי בא לבקרם היו מראים לי את הילד בוויטרינה. יפה. מסורק. מלאכי. הם היו מוציאים אותו מהוויטרינה ומושיטים לו את הכינור ואת הקשת. הוא היה מנגן. אחר כך נשברה הוויטרינה והוא הלך משם מכוסה כולו בשברי זכוכית ודם. אבל לא מזכירים נזקים. בשביל זה יש חברות ביטוח. אתמול פגשתי אותו …

Continue reading

קולה המתוק של דאגה

הדאגה קול מתוק של אהבה. פצעי אוהב היא. שותת הוא הפצע הזה. בגללך הוא שותת. אם תעשה את רצונך תדאיג אותי. אם לא תעשה את רצונך לא תדאיג אותי למה שתדאיג אותי? פונה היא הדאגה אל השכל: אל נא תלך בדרך זו פן יגורך רע. האם אינך מבין את התהום …

Continue reading

אבדן התמימות

בשורש כל מחלה פסיכולוגית עומדת רמיסה של תמימות. שטקל לימד את הפציינטים שלו להיות פחות תמימים. להיכנס לנעלי הפוגע ולזרום עם יצריהם. אך הערכים שהכילו כל זאת כמבנה-על כמעטפת מגוננת היו מחשבותיה הנחרצות של התרבות הגרמנית המעטרת עצמה בכתר הנצחון של אינטלקט ומדע. כשחלפה אשליה זו מן העולם לא נותר …

Continue reading

אדיפוס שמדיפוס

הסתובב לו זיגמונד בעולם וכשהצליח לפתור את חידת התת-מודע (הספינקס) רצח מבלי משים את אביו (המורשת היהודית) והתחתן עם אמו (התרבות הגרמנית) ומאחר ואין כל מקום לתובנות האלה בעולמה הסגור של הפסיכואנליזה לא נשאר לו אלא לעוור את עצמו. סוף דבר הכל נשמע. את האלוהים ירא. ומצוותיו שמור.

Continue reading

בין זיגמונד לזלמן

מאתים שנה לפני פרויד כבר כתב רבי זלמן מלאדי: בינוניים זה וזה שופטן. שיפוט היצר הרע והיצר הטוב: זהו מיצר האיד והסופר-אגו בו נתון האני. אך במישור הנוסף במישור שמחוץ לדף בנקודת הרפרור העצמי המקנה את הערך למציאות שם נמצאת נקודת הכובד האמיתית שם נושקים היהודים זלמן וזיגמונד זה לזה …

Continue reading

פרויקציה פרודוקטיבית

השלכה פוריה הוא היצר הרע. אל זר בגופו של אדם מרתיח, מתסיס, את הדם. אמנם בתוך הלב הוא שוכב ועל מפתן התודעה הוא רובץ אך בכל זאת הוא מוחצן ומושלך מטונף ומלוכלך אין הוא פנימי משולב באני פרויד הגיע למסקנה שהיצר מניע את האדם וחז"ל אמרו שאפילו תרנגולת לא היתה …

Continue reading