זאב בכלר שלוש מהפכות קופקרניקניות – הסבר מקדים

עכשיו, אחרי חלוף ההתלהבות הראשונית. הגיע הזמן לחזור אל הראשונות. מה בעצם אומר בכלר. הוא משווה למעשה בין שתי תפיסות עולם על העולם. האחת שהוא קורא לה אונטולוגיה אקטואליסטית (ובה הוא בוחל) ואחת שהוא מכנה אונטולוגיה פוטנציאליסטית (אותה הוא מעלה על נס). המשמעות של האונטולוגיה האקטואליסטית היא "צו לצו קו לקו". לפי אונטולוגיה זו אין לנו כל דרך לומר משהו על המציאות משום שהיא תמיד מפורקת ומלאת ספקות.

כלומר, האונטולוגיה האקטואליסטית דוחה את קיומה של ממשות כלשהי מאחורי התופעות, קיומה של "שמש" כלשהי מעבר לצללי המערה "האפלטונית". יש צללים בלבד ואין משהו אחר במציאות.
באונטולוגיה כזאת אין מקום "להכללות" משום שהכללה היא משהו פוטנציאלי – משהו שהוא מעבר לתופעות המקשר בין תופעות (ובכלר – כמו הרב – מייחס את ההכללה לפיסיקה של ניוטון) – אך בעולם האקטואליסטי היא אינה קיימת.

כפי שבכלר יראה בהמשך – התפיסה המוזרה הזאת של אריסטו – המנוגדת כל כך לאינטואיציה הטבעית – נובעת מתוך התעקשות על תפיסה מוחלטת שאינה מקבלת מציאות חלקית. אם אני מביט בהר עכשיו – הרי הוא קיים בפועל. אך אם אסובב ראשי אל הים – ההר נעלם – ומי יתקע לי שהוא שם. הוא שם רק בפוטנציאל – אך בפועל באקטואליה – הוא אינו – ותמיד יכול להיות לי ספק אם הוא שם. אריסטו הופך את הספק הזה לחזות המציאות כולו – ודוחה את התפיסה הטבעית כל כך הממשיכה לסבור שההר הוא שם. נדמה שאריסטו תקוע בשלב שלפני הקביעות אובייקט (גיל שנתיים פיאז'ה?) והיינו רוצים למסור אותו למורה טיפולית – אך כפי שמתברר בהמשך הספר – מתברר שגישה זו מאפיינת את כל האמפריציסטים. מה לי משחקי "קוקו" משונים שמשחקים עם ילדים – האמפיריציסט תמיד מופתע מחדש – משום שאין בנמצא אלא מה שעיניו רואות באותו רגע – זה היה מגוחך אם זה לא היה כה מושרש פילוסופית -ואחד הדברים שאני רוצה לברר זה למה? כרגע אני נוטה לחשוב שיש כאן איזשהו פחד מפני מה שעשוי להסתתר מאחורי המציאות. לא האושר הגדול המסתתר מאחורי "זה" אצל עמיחי – שהוא כמובן אינו אושר כלל – ובעצם אני מבין עכשיו שגם עמיחי הוא אקטואליסט – ובעצם אומר "חביבי – שום דבר לא מסתתר מאחורי התופעות – הדרעק הוא דרעק – ואין שם שום אושר" – יש כאן בהלה מהארעי, מהבלתי מוגמר ממה שאינו ברור – ושאיפה לקבל רק את המוחלט. ברגע זה אני רואה את זה. וזה מה שיש. והמוחלט, אם יש מוחלט הוא רק בראש שלי…