גחלת אש חפץ חיים כלל ב

בס"ד

המעוניינים להשתמש בחומר לשם לימוד בשיעור או בכיתה יכולים להזמין אצלי קובץ להדפסה 0544527518 espelled@gmail.com

חפץ חיים

מאת ר' ישראל מאיר הכהן מראדין

עם

גחלת א"ש

ביאור בחרוזים על החפץ חיים

מאת אליעזר שחר פלד

כלל ב

תוכן העניינים

כלל ב א
כלל ב ב
כלל ב ג
כלל ב ד
כלל ב ה
כלל ב ו
כלל ב ז
כלל ב ח
כלל ב ט
כלל ב י
כלל ב יא
כלל ב יב
כלל ב יג

כלל ב א

ההלכה

בכלל זה יבואר דין לשון הרע באפי תלתא בכל פרטיו, ובו שלושה עשר סעיפים:
אסור לספר לשון הרע על חברו אף שהוא אמת אפילו בפני יחיד, וכל שכן בפני רבים, וכל שיתרבו השומעים – יתרבה עוון המספר, מפני שחברו מתגנה יותר על ידי זה שנתפרסם גנותו בפני כמה אנשים. גם שעל ידי זה מכשיל כמה אנשים באיסור שמיעת לשון הרע. (הסכמת כל הפוסקים)

התרגום

בכלל זה יבואר הדין באפי תלתא
כאשר נוכחים לא רק אני ואתה.
לא רק שאין לספר לשון הרע בפני יחיד,
ואוי למי שבכך הזיד,
אלא, כל שכן בפני הרבים נאסר,
ויש בכך עומק מוסר.

שכן, ככל שיתרבו השומעים,
כופל המספר את מעשיו הרעים,
ולא רק שחברו מתגנה כך יותר,
אלא אף נכשל באיסור אחר,
שכן מכשיל כמה אנשים באותו הסיפור
בעת ששומעים לזה הדיבור.

חזרה לתוכן

כלל ב ב

ההלכה

ומה שתמצא ההיתר בדברי חז"ל לומר בפני שלושה, היינו בדבר שאיננו גנאי גמור, והדיבור שלו יש לו שני פנים. וענין כזה ידוע שתלוי לפי הדיבור שאומר אותו המספר בעת סיפורו – בזה היתירוהו חז"ל לומר בפני שלושה – ותלוהו, כוון שאומר הדברים בפני שלושה יודע בודאי שיבואו הדברים לאזניו, דחברך חברא אית לה, ועל כן הוא שומר את עצמו בעת אמירה לומר באופן שלא יהיה מינכר מלשונו לשון גנאי. (ונצייר דבר אחד ומזה נקיש לכל כיוצא בזה. כגון ששואלין לו: איה נמצא אש? והוא משיב: שם תמצא, שמבשלין תמיד בשר ודגים – ודבר זה תלוי לפי אמירתו בשעת מעשה: אם רוצה, מוציא זה בלשון שאין בו גנאי לחברו, דבאמת לפעמים אין בו עוולה, כגון שיש לו בני בית הרבה, ועזרו הקדוש ברוך הוא שיש לו הון רב, או שמחזיק אכסניא של אורחים וכדומה, והוא שואלו: איה נמצא אש? והוא משיב לו: לא תמצא עתה אש כי אם בבית פלוני שמבשלין תמיד, וכוונתו כנ"ל. וכל כי האי גוונא בעניני אבק לשון הרע תלוי באופן אמירת המספר בעת דיבורו. אבל אם מוציא אותו בקולו ובתנועותיו, דמנכר שכוונתו שהוא מרבה בסעודת מרעות תמיד, אף שדבר זה איננו גנאי גמור, אפילו הכי קראוהו חז"ל אבק לשון הרע, ואסור לומר אפילו בפני שלושה).

התרגום

ומה שהתירו חז"ל בשלושה
אם מספר ברבים איזו פרשה,
הוא רק במקרה פחות חמור
כאשר הגנאי איננו גמור
וניתן להבין הדברים לשתי פנים
שלאו דוקא לרע כאן דנים.
לכן, רק אם לגנאי אין היכר
העניקו חז"ל את זה ההיתר.
והסיבה שהתירו לומר בשלושה שלא בפניו,
הוא שתלו שבודאי יבואו הדברים לאוזניו,
שכן יש לאותו חבר חברים,
והם כבר יעבירו אליו הדברים.
ונצייר דבר אחד, ממנו נערוך ההיקש,
כגון ששואלו: איה נמצא אש?
והוא עונה בלשון המתפרש לשני פנים:
שם תמצאו, שמבשלין תמיד בשר ודגים.
ודבר זה תלוי באמירתו,
בלשון שאינו מגנה חברו או דורש רעתו.
כגון שבני בית רבים תלויים עליו
ועזרו הקדוש ברוך הוא שיש לו הון רב,
או שמחזיק אכסניה של אורחים
ולכן תמיד מוסקים האחים.
ועל שאלתו בקשר לאש,
הוא משיבו בפשטות היכן יש,
שרק בבית פלוני תמצא אש עתה,
וכוונתו ישרה ופשוטה.
ודברים אלו כולם קשורים באבק לשון הרע,
ותלויים מאוד באופנה המדויק של אותה אמירה.
אך אם מרמז בתנועה או גוון הקול
כי חברו מרבה בסעודות מרעים לזלול
גם אם אין בכך גנאי גמור,
הרי זהו אבק לשון הרע האמור
ואסור בפני שלושה לומר זה הדיבור.

חזרה לתוכן

כלל ב ג

ההלכה

התרגום

חזרה לתוכן

כלל ב ד

ההלכה

התרגום

חזרה לתוכן

כלל ב ה

ההלכה

התרגום

חזרה לתוכן

כלל ב ו

ההלכה

התרגום

חזרה לתוכן

כלל ב ז

ההלכה

התרגום

חזרה לתוכן

כלל ב ח

ההלכה

התרגום

חזרה לתוכן

כלל ב ט

ההלכה

התרגום

חזרה לתוכן

כלל ב י

ההלכה

התרגום

חזרה לתוכן

כלל ב יא

ההלכה

התרגום

חזרה לתוכן

כלל ב יב

ההלכה

התרגום

חזרה לתוכן

כלל ב יג

ההלכה

התרגום

חזרה לתוכן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>