ארכיון הקטגוריה: שנאה

לך לך

אכן, לך לך

מארצך, ממולדת ומבית אביך – מהקשר לאדמה, מהתרבות, ומהחיבורים הביולוגיים-חברתיים עם משפחת המוצא – אבל יש לאן – אל הארץ אשר אראך – אל בניית מולדת חדשה ובית אב חדש – באשר: "למען יצווה את ביתו אחריו" – זה לב שליחותו של אברהם אבינו, להקים בית שילך בדרך צדקתו – ובסופו של דבר אומה של צדק.

אך הנצרות, הנצרות מאז ומעולם ידע לטפח שנאה בשם האחווה. כל החושק בי, אמר ישו, יעזוב את אמו אביו, אחיו ואחיותיו וילך אחרי. יעזוב את ארצו ואת מולדתו, את נאמנותו לעמו – באשר, כקורח לפניו – כולם קדושים!

הקץ להדרה! קרא ישו.

הלאה ההתנחלות!

הלאה החרדים!

די להדרה: כי כל העדה קדושה. יהודים כגויים – אל תדירו – אין הבדל, כולנו בני האלוהים.

די להתנחלות: הרי כל הארץ מלאה את ה' כמים לים מכסים (באשר אני אני הוא הגואל ואני הוא אחרית הימים) – ומה לכם מדינת היהודים העלובה הזאת. די לר' עקיבא ודקדוקי הלכותיו, די לבר-כוכבא וכזב שריריו.

די לחרדים: לא הכהן והלוי אלא השומרוני  – הוא הטוב. כן, כן, השומרוני. הזר, האחר, הוא הוא ליבו רחום.

ובשם האחווה הזאת, בשם העדר ההדרה, העדר הפלגנות, אחוות כל העמים – באה שנאת ישראל צורבת ומרה. ישראל מפריעים לתוכנית הזוהרת והנאורה הזאת. עם נבחר המתבדל משאר העמים ומדיר גם מדיר את האחרים מפנימיות אמונותו, עם מתנחל האוהב את ארץ ישראל עד כלות הנשימה, ארץ אשר עיני ה' נתונים בה תמיד, וכמובן הרי הוא שומר אמונים, חרד לתורתו ולדתו, נאמן לכהניו ונביאיו. לא הכל שווה, והעקוב לא יהיה למישור אלא בעין השיכור.

וקם דור חדש בארץ – וגם הוא אומר די, די, די והוא כותב את הדברים עלי דף, מלא בצדקת אמונה אוונגלית, אש וגופרית על אויבי הבשורה, על מדירים, מתנחלים ודתיים, ויפה שעה קודם לבער את הבלספמיה.

וכל שאר הדברים הרי הם כתובים בעיתון לאנשים שונאים…

וגלגל חוזר בעולם.