חפץ חיים פרק א ה

ה אין חילוק באיסור הסיפור, בין אם סיפר מעצמו ברצונו ובין אם עמד עליו חברו בדברים והפצירו עד שיספר לו, מכל מקום אסור. ואפילו אביו או רבו שחייב בכבודם ובמוראם שלא לסתור דבריהם, אם הם ביקשו ממנו שיספר להם ענין פלוני ופלוני, והוא יודע שבתוך הסיפור יוכרח לבוא לידי לשון הרע או אפילו רק לאבק של לשון הרע, אסור לו לשמוע לו

——

ה

ולא משנה אם סיפר מרצונו,

או היה מי שלכך דירבנו,

ואפילו אביו או רבו עומדים עליו,

שבכבודם ובמוראם הוא חייב,

ואסור לו לסתור דבריהם,

בכל זאת יקפיד עליהם,

ואף אם ביקשו שיספר ענין תמים לכאורה

ויודע שיביא הדבר ללשון הרע,

או אפילו לאָבָקָה של אותה עבירה,

לא ישמע להם וישמור על לשון טהורה.