בכלר מביא את המשך ההתקפה על האונטולוגיה הפוטנציאליסטית המקיימת את העולם (האלוהי) גם בהעדר האדם, כהתקפה על “האידיאה של הקיום הנפרד” (עמ’ 111): ובסיכום מבריק כותב בכלר את המסקנות המתבקשות מתוך הגותו של יום (עמ’ 112):
המאבק התמציתי אם כן הוא בין אונטולוגיה פוטנציאליסטית לבין אונטולוגיה אקטואליסטית. על פי הראשונה, העץ נמצא תמיד ביער גם כאשר אין מי שיתפוס אותו כי – כי קיים פוטנציאל שהוא יתפס, והוא תמיד שם, מחכה שיגיע איזה הלך וישב בצילו. לעומת זאת, האונטולוגיה השניה, האקטואליסטית, היא כולה “עץ עכשיו”, דהיינו, …
בעמ’ 90 כותב בכלר: לא בכדי בחר הרב בניוטון כמופת להכללה. והנה מופיעה גם הוודאות מתוך ההכללה:
ההכללה הולכת ומתכללת בתהליך התפתחותי רעיוני. הוודאות הולכת ומתכוננת וה”ההשערות” הולכות ומתאששות. התפיסות הקודמות לאמונת ישראל הן הכללות חלקיות, בדיוק כפי שהפיסיקה לפני ניוטון חלקית בלבד. אך ככל שההשערה המדעית כוללת יותר, כך היא נעשית גם ודאית: “… ברור היה לכל…”, כותב בכלר, “שהמדע שהיא [הפיסיקה] יצרה… הוא היפותזה אדירה …
כפי שהוזכר בפוסט הקודם: רק המתעקשים להכחיש את המציאות האלוהית בשם הלוגיקה האנושית – רק אלא שאינם מוכנים לקבל את העמימות היסודית של עולם ההולך ונפרס מתוך מה שנעלם ונסתר מן העין, יאלצו לוותר על השפיות. אך למעשה, אין כל צורך לוותר על השפיות, צריך רק להרפות מהתביעה להעדר סתירות …
בכלר מתאר את יופיו של הפרדוקס בלב הפיסיקה הניוטונית: האם יש לשון אמונית נאה מאשר התבטאות זו: באר את הפלא על ידי הנס – והחשבון האינפיניטיסמלי הוא הנס – נס התנועה, נס האימוץ ללא סייג של העולם התוסס האלוהי הזה על כל הפרדוקסים שבקרבו, עולם בו אכילס משיג את הצב …
בכלר מביא את הטיעונים של לייבניץ – הנמסיס של ניוטון – כדי להסביר באיזו מידה תלוי ההסבר של ניוטון בתפיסת מציאות אינפורמטיבית (דהיינו שיש הכללה המלמדת אותנו על הפרטים). יוצא שההכללה האוניברסאלית שהרב ממשיל לתורת הכבידה של ניוטון, תלויה ב”אידיאולוגיה” אינפורמטיביסטית. בעמ’ 76-77 כותב בכלר: בכלר סימן כאן את גבולות …
על פי האונטולוגיה הפונטציאליסטית, דהיינו, על פי האמת כפי שהיא ללא כחל וסרק וללא “ביקשו להם חשבונות רבים” – המציאות עצמה היא פרדוקסאלית – לכתחילה – מאחר ועצם קיום העולם הוא עניין בלתי אפשרי – ומאחר והוא קיים – הרי שהבלתי אפשרי הוא אפשרי – המממ… (האם אפשר שנפלתי לתוך …
הויכוח, אם כן, הוא על הממשות. מהו הממשי. האם הוא רק בתודעה או שהוא קיים גם כשאנחנו לא מסתכלים. האם יש קביעות לאובייקט – או רק לסובייקט (ואפילו זה לא)? האונטולוגיה האקטואליסטית אינה מכירה אלא במה שניצב לנגד עיניה. כפי שכותב בכלר בעמ’ 70: ובעמ’ 71: באונטולוגיה כזאת, אין מקום …
מהי אם כן אותה מהפכה, שבכלר רואה בה את ה”אמת” – ושאת אובדנה הוא מבכה לכל אורך הספר? המהפכה נעוצה באונטולוגיה חדשה המכירה בקיומו של “עולם” שהתופעות חושפת את פנימיותו. ניוטון מאכלס את העולם בישויות שאינן ניתנות לתצפית – כוח הכבידה למשל – אך יש להן ממשות אמיתית – גם …
אמונת הממון
סדרת פודקסטים חדשה + ספר
פודקסט אמונה בעידן הספק: פרק ראשון
תורת הבחורילות
תעלומת האסלאם במזרח
חופה הפראי של בת גלים
מנעמי הטיגאוניין
שיהיה לכם אולונג
ראש השנה – דין מכוסה ברחמים
תה והסטוריה
נצרות ואנונימיים
דב ומסרק דב ביום גשם
התנכרות העצמי
סעיד קורא את גרוסמן
מה בין תה אנגלי לתה תורכי
תשובה תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.