ביקורת התרבות

בקורת התרבות היא אחד התרגילים הללו בהם מנסה אדם להסתכל על עצמו מגבו. אפשר להגיע לפיתולים לא קטנים. אך יש עצה: הזרה! ככל שתהיה זר לתרבותך כך תוכל לבקרה. אבל אם תהיה זר, מה יהיה המוכר שלך, מה יהיה הלא-זר שלך?

  • ביקורת התרבות

    כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו

    במסילת ישרים: אם האדם מפקח על עצמו, אז הקדוש ברוך הוא עוזרו… אבל אם אינו מפקח הוא על עצמו ודאי שהקדוש ברוך הוא לא יפקח עליו, כי אם הוא אינו חס מי יחוס עליו. והוא כעניין מה שאמרו זיכרונם לברכה (ברכות לג, א): "כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו". אין מרחמים על מי שמתעלם ממה שהוא יודע. "אין בו דעת". משמעו: שאינו מתייחס לדעתו העצמית. שאינו לוקחה בחשבון. אשת לוט לא רוחמה. שהרי ידעה. ובכל זאת. סבה. סבה. בימינו חסרי הדעת היחידים שאין מרחמים עליהם הם המדענים השוגים שעמיתיהם קורעים אותם לגזרים. אין מרחמים על מי שיש בו דעת ומתנהג כאילו שאין בו. בדורינו בתרבותנו הועתקה הדעת מזירת…

  • ביקורת התרבות

    המרד השפוף – בקורת

    בפוסט ארוך זה אנסה להתחקות אחרי שורשי תרבות העכשיוית כפי שהיא מתוארת על ידי גדי טאוב בספרו "המרד השפוף". אמנם במקום שטאוב מתאר את שפיפות הקומה שמולידה התרבות הנוכחית – אנסה אני לבחון את אותם נתונים משני צדדים – ראשית את מקורותיה היותר עמוקים של תרבות זו במסגרתה הכוללת של התפתחות תרבות המערב, ושנית אנסה להראות שהייאוש הוא בלתי נמנע ובלתי הפיך כל זמן שאנו נשארים בעולם הדיון של הנאורות החדשה – שהוא כלשעצמו נובע מתוך המגמות התרבותיות שקדמו לו. באופן ספציפי, אראה שהחשדנות המוסרית המאפיינת את התרבות העכשיוית נובעת באופן לגיטימי מ"התפכחותה" של האנושות מ"תמימותה" המוסרית עקב מאורעות אמצע המאה והופעתן של זוועות מוסריות תחת כל דגלי ה"איזמים" של…

  • ביקורת אקדמיה

    המורדים הגיבורים

    באמת אני צריך להתחיל לאסוף את כל האקדמאים שכותבים משהו ומציבים את עצמם מייד כמורדים באורתודוכסיה. לא ברור מי היא האורתודוכסיה הכבדה, הטיפשה והאימתנית הזאת, אבל היא חוזרת ומופיעה כמעט בכל הקשר: טיפוס בשם מגואיחו שכתב ביוגרפיה על פיסיקאי בשם מז'ורנה ו"היו לו כמה דברים קשים לומר לדמויות ממסדיות שיש להן, לדעתו, סלידה מסיכונים והן נהנות לחנוק את מה שחורג מהאורתודוכסיה"[ref]ראה כאן.[/ref]. טיפוס בשם קריסטופר אירמשר שנטל על עצמו לכתוב ביוגרפיה אוהדת על הגזען אגסי, נגד "האורתודוכסיה האינטלקטואלית"[ref]ראה כאן[/ref] [ref]וראו פוסט "מלבינים את הגזען", מיום שישי למאי.[/ref] גברת בשם נורית דקל המכריזה על עצמה כמי שרואה את המלך העירום הניבצת מול ממסד שוטף מוח[ref]ראה את הפוסט ישראלית מתחדשת מיום 5…

  • ביקורת אקדמיה

    מלבינים את הגזען

    בחיפוש האקדמי הבלתי נלאה אחר נושא שיהפוך את החוקר ל"אנפן טריבל" מבוקש, כתב פרופסור קריסטוף אירמשר מאוניברסיטת אינדיאנה, ספר בשם "לואי אגסי: יוצר המדע האמריקני", בו הוא יוצא נגד "האורתודוכסיה האינטלקטואלית" ומלבין ומלבב את דמותו של הגזען הוותיק לואי אגסי – אחד התורמים המרכזיים לתורת הגזע "המדעית" שהתבררה כרצחנית כל כך בהמשך. כל ניסוי מדעי מחובר למציאות שמאששת ומפריכה אותו. לעיתים פורכת המציאות את הטענות מצידן המוסרי. הרעיונות של מרקס יכולים להיראות יפים ומשחררים על הנייר, אך אחרי שבעים שנות שלטון טרור קומונוסיטי, ברור שהמציאות הפריכה אותם. כך גם הפריכו הנאצים את הגזענות המדעית מבית מדרשו של אגסי ואחרים כמותו. הפרכה זו היא הפרכה מוסרית ולא רק מדעית. כך נפרכו…

  • מלחמת התרבות,  שחורים

    החורבן ממשיך לחרחר

    פתאום אחרי שבנית את החורבות (וכמה זמן לקח לך לגלות שחורבות אלה) מתברר שהחורבן קיים עוד כשלעצמו וממשיך הוא לחרחר. אם חשבת שתיקנת את העתיד העבר עדיין קיים בתוך ההווה והוא מחרחר ומחריב. הגלות חיה וקיימת לצד הגאולה וכאשר הגאולה מתחזקת היא הולכת ובוחנת את גלות מחצבתה. אלא שאין לה כבר נוגדנים לגאולה הזאת. היא שגדלה באוויר פסגות נקי אינה יודעת את הבלה של בבל והיא ניגשת חשופה הגאולה הזאת רכה פתוחה חופשית והגלות מביטה בה בעיניה הזקנות הרעות. ילדי החכמים החופשיים אינם מכירים את ארס החוכמולוגיה המפעפע. פוגשים הם את המציאות כמות שהיא כנתון. כמקום שיש בו ישים. יש פרופסור. יש ערוץ. יש הערצה לאקדמיה. ישים שאינם מצריכים התבוננות,…

  • ביקורת אקדמיה,  תרגום

    ישראלית מתחדשת

    האם אפשר שהישראלית עוד תבצע הנשמה מלאכותית לעברית? אנשי אגודת המתרגמים אוהבים להביא את גלעד צוקרמן לארועים. קהל היעד מורכב מאנשים שהעברית יקרה להם, ולכן הם מתרגזים כשאומרים להם שהישראלית ירשה אותה. מבחינת האגודה, עדיף מתרגם נרגז ממתרגם רדום.

  • ביקורת התרבות,  שירים

    קרובים

    אשתי האשכנזייה חושבת שהאשכנזים קרים והספרדים חמים שהאשכנזים שונאי משפחה והספרדים אוהבים שהאשכנזים שמאלנים ועוכרי ישראל והספרדים ימנים ובעלי אחווה שהאשכנזים הם בעלי יומרות והספרדים בעלי ענווה שהאשכנזים פורקי עול והספרדים נאמני מסורת היא אפילו בזה, לספרדים משתכנזים. אם הייתי ספרדיה, היא אומרת בערגה, היתה לי משפחה. אבל אני אשכנזיה, אז כל מה שאני רואה מהמשפחה שלי זה עורפים וכתפיים קרות. היא שוכחת כמובן, את המעלה המיוחדת של האשכנזי: המהפכנות התקיפה. נקיון הכפיים הדקדקני. חוק ומשפט. סדר ומשמעת. איש תרבות, שומר חוק, דמוקרט ואזרח. יש לו שיקולים רחבים של אזרחות טובה, דאגה לכלל, מעורבות ציבורית. אולי בגלות אשכנז כשהכל בחוץ קפא והשכנים רדפו למדו שאם אתה לא עומד על העקרונות…

  • ביקורת התרבות

    מהפכן

    כשהייתי צעיר (אולי בן עשרים ושתים) ועוד לא נפקחו לי העיניים (בדיעבד התברר שהייתי חתלתול קטן מאוד) תליתי פוסטר של צ'ה גווארה בסלון וחשבתי לעצמי שמי שיבוא אלי הביתה יחשוב שזה מאוד מוזר ששמתי כזה פוסטר אדום של מהפכן ושאני קצת רדיקל. או לפחות, נון-קונפורמיסט. אני סבור שזו היתה אמירה חזקה. רק בדיעבד התברר, ויקיפידיה: בסוף שנות ה-60 הפך גווארה לסמל פופולרי של מהפכנות ואמונה באידאלים פוליטיים. תדמית זו קודמה במידה רבה בזכות צילום דרמטי של דיוקנו. צילום זה עובד לסמל פופ שהינו אחד הפופולריים והמוכרים בעולם. הוא שוכפל מאז וצוטט רבות כולל על פוסטרים, בניינים, חולצות ועוד. מסתבר שלא הייתי החתלתול היחיד.

  • מלחמת התרבות

    שתי תפיסות של היחס בין החברה ליחיד: דיכוי מול רוממות

    בלב העימות התרבותי בין אנשי הדמוס לאנשי הפוליס – בין המזוהים עם דת ולאום לבין אלו המבקשים להשילם – עומדת תפיסה מנוגדת של היחס בין החברה ליחיד. תפיסת החברה כמדכאת אנשי הפוליס מתייחסים באופן אפריורי לממסד החברתי כישות דכאנית, המחניקה את חירותו של היחיד מלבר ומלגו. בתחילת עידן הנאורות נתפס הדיכוי של העם בידי מוסדות המדינה, כתוצאה של רודנותם של יחידים. דיוויד יום אחד ההוגים המרכזיים שהשפיעו על התפתחות הנאורות, קבע ש"אין דבר מפתיע יותר בעיני מי שבוחן את ענייני האדם בעין פילוסופית, מאשר הקלות בה נשלטים הרבים על ידי המעטים". מתוך כך, התפקחה תרבות המערב להכיר בכך שהכוח משחית וכי רק אם יפוזר הכוח בידי רבים יש סיכוי ליצור…