• תיאולוגיה

    פסיכולוגיה ועבודה זרה: בין הינודאיזם לבודהיזם

    הקו הדק המפריד בין עבודה זרה לבין פסיכולוגיה. ההחצנה וההחפצה של הנפש, עומדת בבסיסה של עבודה זרה בכלל. הרי האלוהים הוא באשר הוא שם, השמים, מה שנישא ונשגב מעם האדם, והאל האחד, השם המפורש, הוא הפיסגה האינסופית שאינה כובלת את נפש העובד אותה אלא משחררת אותו לגבהים עליונים של אחדות רוחנית. ההינדואיזם, עבודה זרה במיטבה, על כל פסליה ואליליה הרבים, מפצל ומגשים את שאיפת האל, את שאיפת השלמות האנושית, לאינספור הפחדים והתחלואים האנושיים. הפוג'ה, טקסי הסגידה, מסמנים את מרכז החשיבות. במרכז הפסיכולוגי נמצא כאן פיצול של כוחות הנפש לגורמים שונים, כשכל גורם מקבל ערך משלו ומקום משלו כמרכז ההוויה, כאל (במקום האחדות המקפת של אמונת האל האחד). הבודהיזם הוא כמו…

  • מלחמת התרבות,  שחורים

    החורבן ממשיך לחרחר

    פתאום אחרי שבנית את החורבות (וכמה זמן לקח לך לגלות שחורבות אלה) מתברר שהחורבן קיים עוד כשלעצמו וממשיך הוא לחרחר. אם חשבת שתיקנת את העתיד העבר עדיין קיים בתוך ההווה והוא מחרחר ומחריב. הגלות חיה וקיימת לצד הגאולה וכאשר הגאולה מתחזקת היא הולכת ובוחנת את גלות מחצבתה. אלא שאין לה כבר נוגדנים לגאולה הזאת. היא שגדלה באוויר פסגות נקי אינה יודעת את הבלה של בבל והיא ניגשת חשופה הגאולה הזאת רכה פתוחה חופשית והגלות מביטה בה בעיניה הזקנות הרעות. ילדי החכמים החופשיים אינם מכירים את ארס החוכמולוגיה המפעפע. פוגשים הם את המציאות כמות שהיא כנתון. כמקום שיש בו ישים. יש פרופסור. יש ערוץ. יש הערצה לאקדמיה. ישים שאינם מצריכים התבוננות,…

  • English,  הרב

    הרב והמערב – 8 קבצים א יב

    תורת הראי"ה קוק הרב והמערב שמונה קבצים א יב בעברית קלה המקור מחשבות אודות הרב מסביר כיצד ניתן לשפר את איכות שילוב המחשבה ולהסדיר את האופן בו חלקיה תלויים אלו באלו. המשכיל משכלל בקרבו את המושגים שיהיו מסודרים בצורה נאותה – כלומר השילוב בין החלקים הוא כזה שיהיה "נאות". המשכיל משכלל בקרבו את המושגים, שיהיו מסודרים לו בצורה נאותה. והמושגים הרוחניים שהם ממלאים את הנפש, כל מה שהאדם הוא יותר מואר במחשבתו, כך צורתם הכללית היא יותר נכונה, ויותר מתקרבת אל האמת, ואל התכונה שהיא מרוממת את הנפש. נראה ששכלול כאן הוא לשון הכללה – ככל שמושגיו של אדם כוללים יותר, קרובים יותר אל הכלליות – הם מתפרשים בצורה איתנה…

  • פסיכולוגיה,  שירים

    קולה המתוק של דאגה

    הדאגה קול מתוק של אהבה. פצעי אוהב היא. שותת הוא הפצע הזה. בגללך הוא שותת. אם תעשה את רצונך תדאיג אותי. אם לא תעשה את רצונך לא תדאיג אותי למה שתדאיג אותי? פונה היא הדאגה אל השכל: אל נא תלך בדרך זו פן יגורך רע. האם אינך מבין את התהום הכרויה לרגלך? אני דואג לך. אני דואג שלא תיפול לתהום הזאת כי אתה לא מבין. אם תעשה רצונך רומס אתה את שכלך וגם את ליבי הדואג. אתה גם אדיוט וגם אכזר.

  • הים

    מה זה לא שחף?

    עופות שחורים ומוזרים עפים מעל הים. "אבל איזה עוף זה"? אני שואל. מצטער שאין מילה מיוחדת שתבדיל בין בשר תרנגולת לבין הישויות הקלילות הללו החותכות את השמים אולי "בשרולת" או משהו? אבל עוף זה עוף גם המעופף וגם המבצבץ לו חיוור מתחת לאיטריות. אז נקרא לזה צפור, ציפורים. מה הציפורים הללו? "זה לא נראה כמו שחפים" אני אומר. "אולי זה עורבים"? שואלת אשתי. "עורבים מעל הים? עורבים מתיישבים על הים? לא הגיוני". אנחנו שותקים מול המיסתורין (בורות תמיד עושה לך את זה) "אולי אלו שחפים קצוצים ומלוכלכים" היא אומרת. "אתה יודע… בגלל הזיהום אוויר". אני מסתכל חזק חזק. "לא הגיוני". "טוב זה לא, יונים", היא אומרת. "לא". הן באות שוב.…

  • זהות יהודית

    זהות יהודית זהות ישראלית? – חבל, גזע, צינור?

    איכשהו כשאני חושב על זהות יהודית במובן הרחב של המילה, אני חושב על הפועל המזרחי. זהו הפועל המזרחי התלוי על בלימה כשכל אחד מגפיו מנסה לגעת במגזר אחר של החברה הישראלית, בין דת לחול, בין מעש להגות, בין אחריות לאומית למימוש אישי, בין ציונות עזוזה לטיולים כשרים בחו"ל – אנשי הפועל המזרחי שהם תמיד קצת מכל דבר ומבוזים אצל כולם שהם לא עד הסוף בשום דבר – מבחינת החריידים: הריהם מסורתי – מסור-T – מנסר את האמונה. מבחינת החילונים –  הריהם דתיים, חשוכים וכו'. ואילו הם מבחינתם רואים עצמם כאליטה – נמצאים בכל מקום, היהודים של הישראלים, מעורבים בכל נפשם בכל תחום של עשיה – בציונות – הם המתיישבים, הם…

  • כללי

    לותר ואורן של ישראל

    מקרצף את הגז באקונומיקה וציפורניים (אתם כבר מבינים באיזה מצב הוא) זורם לתוך השעבוד המשחרר של ההכנות המנקות לפסח וחושב על איך מתגלגל הרוע בעולם סביב אורן של ישראל וכמה קירצופים עוד נקרצף לפני שתשלים הזרוע הנטויה את עבודת היד החזקה וכמה דקה היא רשעתם של הרשעים כהבדל חמץ מן המצה שהרי לותר כבר למד עברית וארמית וכבר הציב את נוסח המסורה כמקור הקודש ואז הלך ועמד וכתב את שטנתו על היהודים מקור לא אכזב לנאצים שיבואו אחריו. איך ביזה לותר את הכנסייה על כך שהעיזה לחשוב שאדם יכול לעשות משהו בעולם הזה למען גאולתו ולו גם לקנות איזה שטר מחילה בכמה זוזים על כך שהעזה לרגע להשלות את המאמינים…