אחרי שהבהיר את התולדות הקשות של האקטואליזם – ורמז לנו על החורבן המוסרי הנולד ממנו. מציב בכלר מייד את תרופתו הרעננה והמפתיעה. ומהי? יש אמת! מכריז בכלר. אמת אנושית. אמת מלאה ספקות. אמת שאין בה וודאות – אך אמת היא! נוע תנוע! מה יש להוסיף? נשיקות לבכלר.
אחד הדברים הנפלאים בספרו של בכלר, והסיבה העיקרית שאני לא מפסיק להתלהב ממנו, היא ההכללה הגורפת שהוא מציע כדי לשזור את כל הפילוסופיה של המדע – בקו אחד מבריק המצביע על עוצמתה הכובשת של האונטולוגיה האקטואליסטית (אותה הסברתי קצת בפוסט הקודם). כאמור, תפיסת עולם זו, קובעת שאין דבר מחוץ לחושים, …
עכשיו, אחרי חלוף ההתלהבות הראשונית. הגיע הזמן לחזור אל הראשונות. מה בעצם אומר בכלר. הוא משווה למעשה בין שתי תפיסות עולם על העולם. האחת שהוא קורא לה אונטולוגיה אקטואליסטית (ובה הוא בוחל) ואחת שהוא מכנה אונטולוגיה פוטנציאליסטית (אותה הוא מעלה על נס). המשמעות של האונטולוגיה האקטואליסטית היא “צו לצו קו …
אט אט מתברר שמתחולל כאן מאבק עצום ביחס לאפשרות לומר דברים על העולם – בעצם ליצור הכללות שאומרות משהו כללי על הפרטים – ובכך מוציאים את הפרטים מידי פרטיותם. כך לגבי הכוחות שניוטון “גילה” כותב בכלר דברים שנשמעים כמובנים מאליהם לשכל הישר – אך הוא מבטיח שבהמשך יתברר שהפילוסופים של …
הרב כותב באורות את הדברים הבאים אודות האסטרונומיה הפרה-קופרניקאית כמשל להכללה שאינה כוללת בתוכה את כל הפרטים : “שיטות התכונה הישנות, שהיו חזיונות פרטיים מתפשטים רק על חוג גבול התכונה בלבד, היה הספק טמון בקרבם, עד שהיה מרגלא בפומייהו של התוכנים, שתארי התכונה והנחותיה הנם רק למצוא איזו הצעה לפתרון …
לעיתים נדירות נופל לידיך ספר, שאחרי שאתה מעיף מבט בתוכן, אתה מתחיל להתייחס אליו כבונבוניירה: משהו נדיר שאורחים מביאים לפעמים, שאתה מתענג עליו באופן אקספרימנטלי, שמח בשוקולד אך דרוך לאיזה מילוי בעייתי בטעם מרציפן. כאשר נפל לידי ספרו של זאב בכלר ‘שלוש מהפכות קופרניקניות’ – פילוסופיה רחבה וממצה של המדע …
במסילת ישרים: אם האדם מפקח על עצמו, אז הקדוש ברוך הוא עוזרו… אבל אם אינו מפקח הוא על עצמו ודאי שהקדוש ברוך הוא לא יפקח עליו, כי אם הוא אינו חס מי יחוס עליו. והוא כעניין מה שאמרו זיכרונם לברכה (ברכות לג, א): “כל מי שאין בו דעה אסור לרחם …
כל כובדו ורצינותו של האלופט “הישן”, התגלגלו בשולחן משרדי קטן. לכאורה, רק שולחן. מחשב, וה”מסה” הרפואית. לא ערכת סכינים נוצצת, לא מגירת רעלים, לא קורטיזון, לא פולשנות. כאן, לכאורה. בית “תנו למחלות לחיות”, כאן, לכאורה, פורח הסבל לרגע, אדום ונהדר. אך אז מתחילות השאלות עקצוצים קטנים קולפים רצועות רצועות את …
אחת החידות העמוקות של החיים היא שאלת המוות. מה היא הסיבה שאותו יחיד המספק מחצית מהחומר הגנטי להיווצרותו של יצור חדש, עתיד למות? מדוע לא נמשך אותו תהליך מופלא של התחדשות גם ביחיד? מדוע רק ב’דור הבא’ יתחילו החיים שוב בכל רעננותם, בעוד הדור הקודם מזדקן וכמל? איזה כוח יש …
חידה נוספת העולה מתוך המחקר הגנטי הוא המרחב העצום של יתירות ואקראיות, שבתוכו מופיעים הסדרים המופתיים של הפנוטיפים של בעלי החיים: פנוטיפים שניתן לזהותם באופן ברור שכשייכים למין זה או אחר. כותבת רודן-רובינזון: רצפים של DNA מתחלקים לשתי קטגוריות מרכזיות: רצפים ייחודיים הנמצאים בגנים… ורצפים החוזרים על עצמם המרכיבים חלקים …
אמונת הממון
סדרת פודקסטים חדשה + ספר
פודקסט אמונה בעידן הספק: פרק ראשון
תורת הבחורילות
תעלומת האסלאם במזרח
חופה הפראי של בת גלים
מנעמי הטיגאוניין
שיהיה לכם אולונג
ראש השנה – דין מכוסה ברחמים
תה והסטוריה
נצרות ואנונימיים
דב ומסרק דב ביום גשם
התנכרות העצמי
סעיד קורא את גרוסמן
מה בין תה אנגלי לתה תורכי
תשובה תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.