אבולוציה

  • אבולוציה,  תיאולוגיה

    פולמוסי אבולוציה – אבולוציה תאיסטית

    "האבולוציה התאיסטית", כותב ווית'אם, "מהווה אופציה של הזרם המרכזי באמריקה עוד מהתקופה בה דארווין פרסם את מוצא המינים שלו. מדוכני הדרשנים המודרניסטים של האומה בחלק הראשון של המאה ה-20, נשמעו טענות כמו: 'הגיעה כבר העת בה כולם קוראים: 'אבולוציה? בודאי! הרי תמיד האמנתי באבולוציה תיאיסטית'"[1]. בספרו "אלוהים משחק בקוביות"[2], דוחה מיכאל אברהם את הניאו-דרוויניזם ואת הבריאתנות כאחד ומבסס היטב את עקרון האבולוציה התיאסטית כחלופה הפילוסופית המבוססת ביותר הנגזרת מתוך האבולוציה. במידה רבה, התפיסה התיאיסטית היא העמדה האפולוגטית היסודית של איש הדת הבא להצביע על העדר סתירה בין דת ומדע. פולקינגהורן, כומר אנגליקני שהוא גם פיסיקאי, מאמין שתאורית הכאוס החדשה מספקת למדע האמפירי את ה'פתיחות' שתאפשר לו להכיר בעמדה התיאיסטית ובהשפעתו…

  • אבולוציה,  תיאולוגיה

    פולמוסי אבולוציה – ביולוגיה כיוונית

    כמובן, שגילוי מהותי כל כך כמו תורת האבולוציה, מחולל אינספור הדים בתודעה האנושית, והתגובות שהובאו כאן הן רק על קצה המזלג.  לצד הפילוסופים, התיאולוגים ומדעני הביולוגיה שניסו להבין את עומקה של המגמה האבולוציונית, תוך התאמתה לתפיסותיהם התיאורטיות המוקדמות, פעלו גם אחרים, שמתוך שהבחינו בעומק היסודי של העקרון האבולוציוני ומרכזיותו לקיומו של הקוסמוס, ניסו להעמיד את המגמה במרכז ולפתח בצורה מפורשת דת חדשה על גביה. בין השאר אנו מוצאים גישות כמו ביולוגיה כיוונית, אבולוציה תאיסטית, אבולוציה תהליכית, אבולוציה מהפכנית, אבולוציה פנתאיסטית ואפילו "אבולוציה יהודית חדשה". ביולוגיה כיוונית לין מרגוליס היא הוגה נלהבת לרעיון ההתפתחות האבולוציונית הקובעת שעניינה של האבולוציה הוא הדדיות כימית ותאית וסימביוזה, לא מאבק גנטי ומאבק בין בעלי חיים.…

  • אבולוציה,  תיאולוגיה

    פולמוסי אבולוציה – טיילר דה שרדן

    אין ספק שטיילר דה-שרדן היה ההוגה המרכזי בעולם הנוצרי שהבין את ההשלכות התיאולוגיות העמוקות של האבולוציה וניסה ליישב ביניהן לבין אמונתו הקתולית העמוקה (הוא היה כומר ישועי). בנקודות רבות משיק הניתוח שלו לניתוח שלנו, במיוחד בהצבעה על העובדות המשרטטות את המגמה האדירה מהופעתם הפזורה של אטומי מימן והליום לפני 15 בליוני שנה ועד לרום המדרגה של הפאר האנושי בימינו. דווקא בנקודות בהן התקשה דה-שרדן ליישב בין תובנותיו האבולוציוניות לבין הגותו הנוצרית, הוא נאלץ לחדש חידושים תיאולוגיים שהביאו להחרמת כתביו על ידי הכנסייה ואיסור פרסומם, ובדיוק במקום בו נאלצת הכנסייה להחרים, שם הולכת ועולה התאמה לאמונה הישראלית. ברגר כותב על ההתמודדות התיאולוגית הנוצרית עם האבולוציה את הדברים הבאים: תוכניות רבות אחרות…

  • אבולוציה,  תיאולוגיה

    פולמוסי אבולוציה – ברגסון הפילוסוף המעפילי

    ברגסון העמיד את האבולוציה במרכז הגותו הפילוסופית, וראה בעצם הייחודיות של הופעת החיים את לב התהליך האבולוציוני המבוסס על דחף חיים שהולך ומפתח צורות חדשות בכל רגע ורגע. האבולוציה על פי ברגסון היא תהליך יצירתי וחופשי מתמיד. ברגסון דחה את הרעיון של קטגוריות פילוסופיות סטטיות שאינן מבחינות בהתהוות המתמדת והדינמית של החיים. בעוד שקיימת התאמה מצויינת בין ברגסון ודה-שרדן בכל הקשור לקוטב ההשתלמות ההולכת ומתעלה, והוגים רבים מצאו שאחד משלים את השני, הטיפול שלהם, בקוטב השני, הטליולוגי של המציאות המתעלה היה שונה בתכלית. בעוד שדה-שרדן (ראה להלן) הציב גירסה מורחבת וניאו-אורתודוכסית של יש"ו כנקודת שיא משוערת של עקומת ההשתלמות, אותה הוא כינה נקודת אומגה, ברגסון היה כנראה מודע למלכודת המאבנת…

  • אבולוציה,  תיאולוגיה

    פולמוסי אבולוציה – מדענים מחפשים משמעות

    מדענים מחפשים משמעות היו גם מדענים רבים שראו באבולוציה השתקפות של יסוד ההתקדמות בעולם, דבר מה הדוחף את העולם להתפתח כפי שהוא מתפתח, תוך מעבר ברור מיצור פשוט למורכב, מחד-תאי לרב-תאי, מחד-הורי לדו-הורי, מנטול מוחין לבר-מוח, וכן הלאה. מיכאל רוז[1], פילוסוף של המדע, חקר מדענים שעסקו באבולוציה, כדי לבחון את תפיסותיהם לגבי רעיון האבולוציה כ"קידמה",  תוך נסיון לחשוף באופן שיטתי קשר בין השקפת עולמו של המדען לבין השערותיו ביחס לממצאים הביולוגיים. רוז ביקש להפריד בין מה שהוא מכנה ערכים אפיסטמיים, כלומר, ממוקדי "עובדות", לבין האמונות והדעות של המדען במישור התרבותי, ומנסה להראות כיצד עמדות ערכיות שונות מביאות את המדענים לתיאוריות שונות ביחס לאותם נתונים. רוז מצביע על כך שעמדות בעד…

  • אבולוציה,  תיאולוגיה

    פולמוסי אבולוציה – הטרודוקסיה בלתי נמנעת

    אותה אדרת, אך לא אותה הגברת ספרו של דאוד, "תודה לאל על אבולוציה",  בו מתיימר להציע דאוד להציע "נישואין" בין המדע לבין הדת, הוא דוגמה נפלאה לאופן בו מוחקת האבולוציה את הצורות הישנות של האמונה הנוצרית, . דאוד טוען שכאשר הוא מחבק את "הסיפור הגדול" של 14 בליוני שנות אבולוציה, יש לו יחסים יותר אינטימיים עם יש"ו מכפי שהיו לו מעולם",[1] וספרו מלא הצהרות על העדר סתירה בין אבולוציה לנצרות, כולל לוגו של ה"דג של ישו" המשולב עם מאובן של דג.   איור 30: דגו של דאוד.[2]  בתיאור האישי שלו בפתיחת הספר, מתאר דאוד את שורשיו כקתולי, שהפך בהמשך ל"נוצרי שנולד מחדש" וחווה "טבילה ברוח הקודש" בהתאם לתפיסת הזרם ה"פנטקוסטלי"…

  • אבולוציה,  תיאולוגיה

    פולמוסי אבולוציה – נסיונות ליישב בין אבולוציה לנצרות

    אחת הדרכים שמצאו הוגים נוצרים להתמודד עם המשבר של הנצרות כתוצאה מהידע האבולוציוני, היתה לבחון את שרשי האמונה הנוצרית ולקבוע שאין להם דבר וחצי דבר עם הטבע. האמונה היא עניין שבלב והיא נשענת על התגלותו של האלוהים באמצעות כתבי הקודש, הכנסייה, ובייסורי המאמין. כפי שכותב ווית'אם: המודרניסטים פנו אל 'תיאולוגיות משבר' ניאו-אורתודוכסיות, שדחו כל נסיון למצוא את האל בטבע. התיאולוג קרל בארת' הזהיר מפני החדלון של התיאולוגיה הטבעית, שכן את האל הטרנסנדנטי ניתן לפגוש רק בהצהרת הבשורה של יש"ו ובזעקה הקיומית של הנשמה. גם אם לא התכוונו לכך, התיאולוגים הניאו-אורתודוכסים בנו חומה בין המדע לבין התיאולוגיה.[1] אין ספק שפתרון זה שהוא פתרון נוצרי אותנטי[2] השואב את השראתו מהעמדה הנוצרית הקלאסית…

  • אבולוציה,  תיאולוגיה

    פולמוסי אבולוציה -מסורות נוצריות ואבולוציה

    המסורות הדתיות המרכזיות של הנצרות אף מתוות גבולות תיאולוגיים. אמנם הכנסיה הקתולית העניקה סמכות ייחודית למנהיגים שלה, ולכן יש לה גמישות רבה יותר להתמודד גם עם השאלה האבולוציונית, כפי שראינו לעיל מרגע שהאפיפיור מכשיר, הרי זה כשר. אולם, הכנסייה הפרוטסטנטית שמקורה בלותר ובקלווין, התלויה ישירות בסמכות כתבי הקודש, אינה יכולה להרשות לעצמה סטיות פרשניות שיהרסו את יסודותיה. אכן, ווית'אם מתאר כיצד "הקווים התיאולוגיים הבולטים ביותר באמריקה נמתחים דווקא בין שתי מסורות של הרפורמציה הפרוטסטנטית: הלותרנית והקלוויניסטית. כל מסורת בעלת תפיסה צרה של פשט הביבליה התנגדה לאבולוציה, וכך היה שאדבנטיסטים של היום השביעי והלותרנים של סינוד מיזורי היו מייסדי מפתח של חברת המחקר לבריאת כדור הארץ הצעיר. עם זאת, מי שמעורר…

  • אבולוציה,  תיאולוגיה

    פולמוסי אבולוציה -בין אדם ראשון לאדם קדמון

    בין אדם ראשון לאדם קדמון בשנת 1996 עלה האפיפיור פאולוס ה-2 לכותרות כאשר אישר את האבולוציה והוסיף ש"אם מקורו של הגוף האנושי הוא בחומר חי קודם, הנשמה נוצרה ישירות בידי האל". זמן קצר אחרי הצהרה זו, עמד החשמן ג'ון או-קונור על דוכן הדרשנים בקתדרלה על שם סיינט פטריק במנהטן ניו-יורק ודרש על הכיתוב בספר בראשית לפיו נפח האל רוח חיים לתוך עפר: "שאולי אותו עפר היה חיה נחותה יותר" הוא אמר. "האם אפשר שכאשר נבראו שני האנשים שאנו מכנים אדם וחווה, היה זה בצורה אחרת כלשהי, והאל נפח בהם רוח חיים, נפח לתוכם נשמה? זוהי שאלה מדעית". אמנם בחלוקה בין אדם קדמון לאדם ראשון, אנו מוצאים הוגים יהודים רבים המסכימים…

  • אבולוציה,  תיאולוגיה

    פולמוסי אבולוציה – עוד סתירות יסודיות בין נצרות לאבולוציה

    הנזירות האידיאל הנוצרי הוא ללכת למנזר, לא להעמיד ילדים. אידיאל זה עומד בסתירה מוחלטת לעצם המגמה, הנישאת על גבי הוולדות. "פרו ורבו ומלאו את הארץ…". "הזורע האיום", כפי שמכנים אותו כהן וסטיוארט[1] הוא לב האבולוציה, ומתוכו הולכים ומתפתחים אינסוף המינים והצורות. הנצרות שאפה להחריב ולהצמית את הלב החי של המגמה עצמה, בהציבה את אידיאל הנזירות במקום את אידיאל פרו ורבו, בראותה במוסד הנישואין מוסד ארור שאין בו קדושה ועדיף להימנע ממנו. כך, למשל, הפרוטסטנטיות, שהתירה נישואין לכמרים, עשתה זאת על סמך נסיונו המר של לותר שנאבק קשות בשטן במהלך נזירותו והובס, ואז הבין שאין כל סיכוי לאדם לגבור על השטן, ולכן אין כל משמעות לנזירות, באשר אתה ארור בין כה…