כסף מתמיר ערך בצורה שקופה. הערך המיוחס לפעילויות ומוצרים, למעשה הערך המיוחס לעצם תוצר החיים של אנשים, מותמר לכסף באופן המאפשר לאחרים להתחלק בערך זה. העלמה אֶמֶט מלמדת כתת מאותגרים הממוקמת בתוך בית ספר רגיל בעקבות מיינסטרימינג. המשכורת שהיא מקבלת מתמירה את ערך פועלה הנמרץ למדיום שקוף של ערך קונצנזואלי המאפשר לה להמיר את ערך פועלה בערך פועליהם של אחרים. מפעל ההפצה של בעל המכולת השכונתי מותמר לכסף באמצעות ההזנה שהוא מקבל מערכה המותמר של העלמה אמט, וכל מוצר ומוצר בחנותו נושא בחובו את התמרת ערכם של חקלאים מחוספסי כפות, קוצרים שחומי עורף, טוחנים חנוקי ריאה, אופים כבדי עפעפיים – בוזקי קלציום פרופינט עליזים, ונהגי בוקר ישנוניים. הכסף השקוף חותך את כל הקאסטות ומחבר בין כל היחידים בהסכמה אילמת של אמון מוחלט שהמספרים הללו הם בעלי ערך. שהמספרים הללו המרצדים להם בין מסך למסך אינם אלא הערך המותמר השקוף של חייהם.
נוזלי החיים השקופים של כסף זורמים בנחת לכל הכיוונים, מגיעים לעומק חייו של כל אדם – זורמים ממנו ואליו בשצף קצף. יש שמאגר כספם קטן ומרווה אך בקושי – אך גם הם מושקים ומשקים, מעבירים הלאה את ערך החיים האנושיים שניתן בידיהם.
קיצבה של ביטוח לאומי אינה אלא ערך החיים הקולקטיבי של האומה המחולק ליחידים במנות קטנות ומשמר את הווייתם כחלק מהקולקטיב. מאין באה ולאן הלכה קיצבת הביטוח הלאומי? היא באה ממתמירי ערך נמרצים או מהלוואתם של מתמירי ערך קולקטיביים אחרים – והיא הולכת וחוזרת אל בעלי הדירות, יצרני המזון, ופה ושם איזה איל הון של נעליים.
לעיתים מצטברת בריכה גדולה של נוזל החיים השקוף הזה בידי אדם אחד, שהמספרים המרצדים על הצג שלו, מקבלים עוד כמה אפסים מימינם. ואפשר שאיש כזה יעביר את הערך המותמר שהצטבר בידו אל מקום רחוק הנמצא מחוץ למעגל המקומי של קישוריו החברתיים, מחוץ למדינה הספציפית שערכי חיי אנשיה מותמרים לכספה המקומי.
הוא ממיר את הערך שבידו לאחד המטבעות הנסחרים – ממיר לסכומים הלקוחים מערכה הקולקטיבי של מערכת החיים האמריקנית – ומשקיע את זה בחברת תרופות אירופית (עם סניפים גלובליים) המייצרת זריקות נגד איידס אותן הוא מחלק באפריקה התת-סהארית. ממיר את ערך החיים הזה בחייהם הממשיים של מליוני ילדים.
הכסף הוא נוזל דם המשקה את העולם האנושי בערכו, אך ערכו אינו אלא נגזר מהאמון שנותנים בו אנשים – האמון שהם מאמינים בערכו משמר את ערכו, ובכל יום ויום מתנודד ערכו בהתאם לאמון שנותנים בו. מדינות נחלשות, דירוג האשראי שלהן יורד, כספן נחלש וערכו יורד – ואם ירד מספיק יהפכו מדינות אלה למקום מועדף להקמת מפעלי מזגנים – ויש מדינות, כמו סין, המשמרות את ערך כספן נמוך בכוונה – כדי למשוך את הזרם הגדול של הערך ממדינות אחרות.
בונה אתרים משופם מקאלקאטה מקבל עשרה דולרים לשעה ממעצבת אתרים מאובזרת מטורונטו שמקבלת מאתים דולר לשעה מיוסל'ה גוטנביינדר שהחליט סוף סוף לשווק את הגלנטריה שלו גם במונטריאול. ערך החיים של אחותו עטויית הסארי של בונה האתרים מקאלקאטה שעובדת במתפרה של גוטביינדר יותמר מכאן לכאן, ללא מגע יד אדם. וכל מי שהמספרים יעברו דרך צגו, יאמין שמספרים אלה מייצגים את הערך המוסכם שלהם. מי הסכים? כוחות השוק. עדת המאמינים הסכימה שזהו הערך וכולם אמרו אמן והמירו את מרשרשיהם לכרטיסי פלסטיק.
הזרימה של הכסף מתמירה את הערך מנקודת השפע אל נקודת השפל וחזרה. יצרן מזגנים גרמני מגלה שעלות ייצור המזגן בגרמניה (גם עם כוח אדם תורכי זול) עומדת על 100 מארק. ייצור אותו מזגן בגאנה יעלה רק 50 מארק. ברור שעדיף לו להעביר את העבודה לגאנה – שם יקבל תמורה בעד כספו – ולמכור אחר כך בגרמניה שם כוח הקניה חזק – ואפשר לגבות מחיר גבוה – אך ככל שיותר מזגנים ייוצרו בגאנה תעלה שם רמת החיים ועלות השכר כבר לא תהיה כה זולה… והגרמנים שייצרו את המזגנים עד כה. טוב נו, יצרן המזגנים הרי משלם ביטוח לאומי. החברה תישא אותם על גבה הרחב בתוך הכיס הקבוע של האבטלה במדינות המתועשות. וחוץ מזה, יהיו ודאי כמה פועלי מזגנים לשעבר שיפתחו בלוג באינטרנט בו יכפישו בשפה פואטית וחריפה את בעל המפעל וירוויחו כמה פפנינג מאדוורדז של גוגל.
אגרויסען קרעכץ.
כל האמת בפרצוף.אגב מישהו מוכר מזגן יש שלישית במחיר טוב עדיף מגאנה?