rain

עמק הבכא

הבודהיסט ואיש הצלב
מתעבים במשותף
את העולם.

הם יודעים שכל מה שיצא להם
מזה,
זה מוות,
ובדרך אליו:
כאב.

הם מחבקים זה את זה
הבודהיסט והנוצרי
ומסתכלים
בעיני בוז
מלאות רחמים מלומדים
על כל המתרחש
כאן.
בעמק הבכי.
הזה.

לא זה מקום
האושר.
הם יודעים.
הם מלמדים.
לא כאן.
לא כאן.

אבל היכן?

עכשיו הם נפרדים.
שם. אומר הנוצרי.
הוא אינו מוכן
להיפרד מהנשמה.
הוא מחכה
מחכה
לגאולתה.

לא.
מחייך נוגות
תלמידו של סידהרטה.
גם לא שם.
אין שם.
גם באשליה הזו
של
שם,
אתה
לא
קיים.

אבל אני,
יהודי
שורף ודומע
מטפטף הילו-קומוד
לא יכול
להפריד
את הנשמה מהגוף
את הזה מהבא
את הסבל מהתקווה.
ואני נאלץ
לדור
כאן
בזה
ולדעת
שגם פה
וגם שם
אני כולי קיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>