קטגוריה: פסיכולוגיה

דוב מרקד

גם כאשר קורע דוב מרקד את שלשלותיו. מהצועני הוא כבר לא יברח.

ילד בוויטרינה

כשהייתי בא לבקרם היו מראים לי את הילד בוויטרינה. יפה. מסורק. מלאכי. הם היו מוציאים אותו מהוויטרינה ומושיטים לו את הכינור ואת הקשת. הוא היה מנגן. אחר כך נשברה הוויטרינה והוא הלך משם מכוסה כולו בשברי זכוכית ודם. אבל לא מזכירים נזקים. בשביל זה יש חברות ביטוח. אתמול פגשתי אותו ברכבת. מהוסס בחאקי. הוא סיפר […]

קולה המתוק של דאגה

הדאגה קול מתוק של אהבה. פצעי אוהב היא. שותת הוא הפצע הזה. בגללך הוא שותת. אם תעשה את רצונך תדאיג אותי. אם לא תעשה את רצונך לא תדאיג אותי למה שתדאיג אותי? פונה היא הדאגה אל השכל: אל נא תלך בדרך זו פן יגורך רע. האם אינך מבין את התהום הכרויה לרגלך? אני דואג לך. […]

אבדן התמימות

בשורש כל מחלה פסיכולוגית עומדת רמיסה של תמימות. שטקל לימד את הפציינטים שלו להיות פחות תמימים. להיכנס לנעלי הפוגע ולזרום עם יצריהם. אך הערכים שהכילו כל זאת כמבנה-על כמעטפת מגוננת היו מחשבותיה הנחרצות של התרבות הגרמנית המעטרת עצמה בכתר הנצחון של אינטלקט ומדע. כשחלפה אשליה זו מן העולם לא נותר לו דבר והוא שתה חיקוי-סוקרטס […]

אדיפוס שמדיפוס

הסתובב לו זיגמונד בעולם וכשהצליח לפתור את חידת התת-מודע (הספינקס) רצח מבלי משים את אביו (המורשת היהודית) והתחתן עם אמו (התרבות הגרמנית) ומאחר ואין כל מקום לתובנות האלה בעולמה הסגור של הפסיכואנליזה לא נשאר לו אלא לעוור את עצמו. סוף דבר הכל נשמע. את האלוהים ירא. ומצוותיו שמור.

בין זיגמונד לזלמן

מאתים שנה לפני פרויד כבר כתב רבי זלמן מלאדי: בינוניים זה וזה שופטן. שיפוט היצר הרע והיצר הטוב: זהו מיצר האיד והסופר-אגו בו נתון האני. אך במישור הנוסף במישור שמחוץ לדף בנקודת הרפרור העצמי המקנה את הערך למציאות שם נמצאת נקודת הכובד האמיתית שם נושקים היהודים זלמן וזיגמונד זה לזה לשלום וזה קורא לרע "רע" […]

נוזלים כואבים

באמת הסביר לי רופא שהזריקות הכואבות כואבות כי הנוזל סמיך יותר.

פרויקציה פרודוקטיבית

השלכה פוריה הוא היצר הרע. אל זר בגופו של אדם מרתיח, מתסיס, את הדם. אמנם בתוך הלב הוא שוכב ועל מפתן התודעה הוא רובץ אך בכל זאת הוא מוחצן ומושלך מטונף ומלוכלך אין הוא פנימי משולב באני פרויד הגיע למסקנה שהיצר מניע את האדם וחז"ל אמרו שאפילו תרנגולת לא היתה מטילה ביצה בלעדיו. גם פרויד […]