פולמוסי אבולוציה – הינדואיזם מול יהדות

ההינדואיזם קשיח מדי – משמר לנצח את הרבדים החברתיים המהווים את המרקם של החברה – יוצרים בתוך הרב-אדם עצמו דיפרנציאציה קשיחה ועמידה המשמרת את דמותו אך מונעת את התפתחותו. לכן הבודהיזם עמיד כל כך – כי יש בו כדי להעמיד רב-אדם על רגליו ולשמר את הדפוסים התרבותיים המהווים את אישיותו – אך הוא מוצלח מדי – התיאולוגיה שלו שלמה מדי – כפי שכותב וובר:

 Karmadoctrine

אם ההינדואיזם הוא התיאודיצאה המושלמת – הפסגה של אמונה אלים משוכללת המציבה את האדם מול המציאות על כל רבדיה, ומקבעת את האישיות הרב-אדמית בצורה קשיחה וברורה מעצם כינונו של מגנון "אחריות נדחית", הרי היהדות היא התיקון המרתק שלו.

הינדואיזם

יהדות

ריבוי אלילים

אל אחד

קסטות קשיחות

אחדות העם, (שלוש קסטות בלבד (כהנים, לויים וישראל) אך אפשרות גיור מבחוץ לתוך האומה.

אחריות נדחית לדור הבא. המעשים השלמים יביאו למצב משופר בגלגול הבא.

אחריות אישיות מיידית – מודה ועוזב ירוחם – התשובה מניבה פירות כבר בעולם הזה.

העולם הבא הוא מצב זמני עד לגלגול הבא

העולם הבא – אינו אלא מצב זמני המאפשר לתודעה המשך התפתחות

אין סוף לגלגולים, ההסטוריה היא אינסופית – העולם "קדמון"

יש סוף ותכלית להתפתחות, יש אחרית הימים. העולם "נברא" ויש לו ראשית ואחרית.

האלים אינם אלא "קסטה" נוספת שהאדם יכול להשתייך אליה

האלוהים נשגב מכל בינה ונעלה מכל חי ולא יושג או ייתפס לעולם.

יש טקסים ברורים שהם "הטוב" וחריגה מהם מביאה לתוצאות חמורות.

יש מעשים ברורים שהם ה"טוב" חריגה מהם פוגעת ביחיד ובכלל – עלולה להביא גלות על העם ולפגוע בשפע הטוב שמעניק העולם

מכוונת אל העולם הזה וטובו

מכוונת אל העולם הזה וטובו

המאמין מייחל למעמד טוב יותר בעתיד

המאמין מייחל למעמד טוב יותר בהווה

ההתנזרות והסגפנות נועדו לצבור כוח מגי

ההתנזרות והסגפנות נועדו לכפר על חטאים – כסוג של קורבן

יש קורבנות

יש קורבנות

יש טקסים ופולחנים

יש טקסים ופולחנים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>