ההינדואיזם קשיח מדי – משמר לנצח את הרבדים החברתיים המהווים את המרקם של החברה – יוצרים בתוך הרב-אדם עצמו דיפרנציאציה קשיחה ועמידה המשמרת את דמותו אך מונעת את התפתחותו. לכן הבודהיזם עמיד כל כך – כי יש בו כדי להעמיד רב-אדם על רגליו ולשמר את הדפוסים התרבותיים המהווים את אישיותו – אך הוא מוצלח מדי – התיאולוגיה שלו שלמה מדי – כפי שכותב וובר:
אם ההינדואיזם הוא התיאודיצאה המושלמת – הפסגה של אמונה אלים משוכללת המציבה את האדם מול המציאות על כל רבדיה, ומקבעת את האישיות הרב-אדמית בצורה קשיחה וברורה מעצם כינונו של מגנון "אחריות נדחית", הרי היהדות היא התיקון המרתק שלו.
|
הינדואיזם |
יהדות |
|
ריבוי אלילים |
אל אחד |
|
קסטות קשיחות |
אחדות העם, (שלוש קסטות בלבד (כהנים, לויים וישראל) אך אפשרות גיור מבחוץ לתוך האומה. |
|
אחריות נדחית לדור הבא. המעשים השלמים יביאו למצב משופר בגלגול הבא. |
אחריות אישיות מיידית – מודה ועוזב ירוחם – התשובה מניבה פירות כבר בעולם הזה. |
|
העולם הבא הוא מצב זמני עד לגלגול הבא |
העולם הבא – אינו אלא מצב זמני המאפשר לתודעה המשך התפתחות |
|
אין סוף לגלגולים, ההסטוריה היא אינסופית – העולם "קדמון" |
יש סוף ותכלית להתפתחות, יש אחרית הימים. העולם "נברא" ויש לו ראשית ואחרית. |
|
האלים אינם אלא "קסטה" נוספת שהאדם יכול להשתייך אליה |
האלוהים נשגב מכל בינה ונעלה מכל חי ולא יושג או ייתפס לעולם. |
|
יש טקסים ברורים שהם "הטוב" וחריגה מהם מביאה לתוצאות חמורות. |
יש מעשים ברורים שהם ה"טוב" חריגה מהם פוגעת ביחיד ובכלל – עלולה להביא גלות על העם ולפגוע בשפע הטוב שמעניק העולם |
|
מכוונת אל העולם הזה וטובו |
מכוונת אל העולם הזה וטובו |
|
המאמין מייחל למעמד טוב יותר בעתיד |
המאמין מייחל למעמד טוב יותר בהווה |
|
ההתנזרות והסגפנות נועדו לצבור כוח מגי |
ההתנזרות והסגפנות נועדו לכפר על חטאים – כסוג של קורבן |
|
יש קורבנות |
יש קורבנות |
|
יש טקסים ופולחנים |
יש טקסים ופולחנים |
|
|
|
