אלוהי האגנוסטיים

Agnostic

האגנוסטי – זה שאינו יודע,

זה שאינו יודע אם יש או אין אלוהים,

מלא אמונה הוא.

אי ידיעתו מסתיימת באי הידיעה אם האלוהים שמתארים לו חבריו, מוריו ורבותיו הוא האלוהים.
אך מלא הוא אמונה אחרת, אמונה הלובשת בדורנו צורות מעניינות של יראת הרוממות וצידוק הדין.

אחד המקומות המרתקים בהם הולכת ומתגלה תפיסת האלוהות "הטבעית" לבן תרבות המערב המפנה גבו לנצרות ומנסה לשאוב את האלוהות מתוכו, היא אותה אלוהות המוגדרת בתוכניות 12 צעדים כ"אלוהים כפי שאנו מבינים אותו" – אלוהים שרובם מתארים כ"בורא עולם" כ"רוח קוסמית" כ"אל רחום וחנון".

דוחים הם מביני האלוהים הללו את כל הפרשנויות היותר קפדניות של פעולת האלוהים בעולם – את אותם דימויים אלוהיים המחוללים רוח קצופה ומדולדלת אצל מאמיניהם – ומחבקים "כוח גדול מאיתם" על פי הבנתם, שבפניו הם מתבטלים.

אלו הן הניצוצות הגנוזים בכל דת, ההולכים ומקבלים ממשות בחברותות הגדולות של קבוצות 12 הצעדים. אותו חיפוש טבעי אחר המופלא, אותה הכרה במה שלמעלה מאיתנו מתאחה עם התפיסה של חלק אלוה ממעל המוטבע בכל אחד ואחד – ומובילה אל הקריאה "אין אמונה ללא מעשים" ובתביעה אישית ופנימית לרוממות המצליחה להוציא את בני-הדורדייה למיניהם – האנשים המכורים לאלכוהול, לסמים, לאוכל ולשאר תאוות וחסרונות אנוש – מאומללותם ורשעתם ולהביאם אל חיים מתוקנים ללא קנאה, שנאה ותחרות, ללא כעס, אשמה או בושה, חיים של תשובה וכפרת עוונות.

שלושת הצעדים הראשונים של 12 הצעדים הם: הודינו שאנו חסרי אונים בפני בעייתנו, הכרנו בכך שכח גדול מאתנו יכול להחזיר לנו את שפיותינו והחלטנו למסור את רצוננו וחיינו לידי אלוהים כפי שאנו מבינים אותו. הדגש על "כפי שאנו מבינים אותו" משחרר אתיאיסטים ואגנוסטיים לאמץ לליבם את האלוהים – ואם תשאל אותם מי הוא אלוהיהם, תקבל תשובות מפתיעות של יראה ואהבה: האלוהים שלי הוא טוב, הם אומרים, הוא אינסופי, הוא קוסמי – ואחר כך הם מוסיפים שאין כל ערך לאמונה ללא מעשים – ומציעים את שאר הצעדים: הכוללים: "חשבון נפש נוקב וחסר מורא", "הודאה בפרטי החטאים" שחטאנו, "נכונות לתשובה שלמה", "בקשה מהקב"ה בענווה לסייע לנו לתקן את דרכינו ולהסיר את חטאינו", "נכונות לכפר על כל החטאים שבין אדם לחברו", "פניה ישירה לאנשים בהם פגענו בנסיון לכפר על מעשינו", "חשבון נפש יומיומי והודאה מיידית בכל חטא", "שאיפה להכיר את הקב"ה כפי שאנו מבינים אותו" ולעשות רצונו", "להביא את דבר ה' לאחרים ולפעול על פי עקרונות אלה בכל ענייניינו".

תנועה חסידית שלמה הצומחת מתוך שחרור ההכרה להכיר באלוהים על פי הבנתה.

2 תגובות “אלוהי האגנוסטיים

  1. בנג'י

    שלום שחר
    קראתי את הפתיח לספרך מגרסת הזהויות. בעיני נושאים אלו הם מאוד לוחצים ואקטואליים. בקרוב גם אקנה את הספר.
    הנקודות בהם אני חולק עליך:
    זרות וחשדנות הן אסטרטגיה חשובה לאור השואות שהתחוללו בתחילת המאה הקודמת- קומוניזם, פשיזם, נאציזם והיום הקפיטליזם. לטקסטים ואידאולוגיות יש יכולות רטוריות, עד כדי הקסמות, וניכתב רבות על כוח ה'כישוף' של הטקסט,על יכולתו להוביל מהלכים מניפולטיביים.

    1. שחר פלד מאת

      שלום בנג'י,
      צודק בהחלט. אכן, הזרות והחשדנות הם תגובה לאיזמים של תחילת המאה הקודמת, ויש בהם התנערות קריטית של התרבות ממקסם השווא שלהם. במגרסת הזהויות אינני יוצא כנגד הזרות והחשדנות, שהיא מבחינתי התולדה הבלתי נמנעת של שאיפת אמת ותביעה מוסרית – ברמה של התרבות עצמה – שנפשה נקעה משקרים ועוולות והיא הופכת עתה כל אבן, גם אם היא נראית כחלוק נחל לבנבן וצח – כדי למצוא שם את השקר. אם בכלל, הרי הפואנטה של "מגרסת" היא שיש אבן אחת שלא הופכים – והיא האבן של המדעניזם – אבן שמשמשת גם את הפוקויאני הנלהב ביותר לשים מבטחו בהגיגיו, ועל אחת כמה וכמה שהיא מכוננת את הבסיס לכל מבנה-העל המנופח של האקדמיזם. במילים אחרות, יש נקודה מסויימת בתרבות בה נעלמת היכולת להצביע על היכולת הרטורית והמכשפת של הטקסט – ובדיוק בנקודה זו פועל הטקסט אכן לכשפנו.
      בנוסף לכך ובמקביל – הופכת עצם פעולת ההזרה והחדשנות לסימן היכר של סוג מסויים של יחס למציאות – ולסימן היכר של מי שראוי לחותם "איש אמת", "מדען" וכו' – וניתן לראות כיצד הופכת פעילות זו לפוזה בפני עצמה – של מהפכנות, של מאבק ללא מורא ושאר פוזות הירואיות – גם כאשר אין הרבה בשר. אני מביא כמה דוגמאות לפוזה הזאת, כאן: http://pelledcom.com/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/ וכאן: http://www.academoclast.com/linguistics.
      כל טוב
      שחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>