ארכיון תגית: סופר-אגו

בין זיגמונד לזלמן

מאתים שנה לפני פרויד
כבר כתב רבי זלמן מלאדי:
בינוניים זה וזה שופטן.
שיפוט היצר הרע
והיצר הטוב:
זהו מיצר האיד והסופר-אגו
בו נתון
האני.

אך במישור הנוסף
במישור שמחוץ לדף
בנקודת הרפרור העצמי
המקנה את הערך למציאות
שם
נמצאת נקודת הכובד
האמיתית
שם נושקים היהודים
זלמן וזיגמונד
זה לזה לשלום
וזה קורא לרע "רע"
וזה קורא לו רק "לכאורה"
זה קורא להתגברות
וזה קורא לשחרור
זה קורא: התעלה מעל עצמך
וזה קורא: קבל את עצמך
זה מוביל אל האושר
וזה מוביל למבוך המזוכיסטי המתוק של משחק סך אפס פסיכואנליטי.
ספירלה עגומה
שגרמה לו בסוף להמציא המצאה מגוחכת: "אינסטינקט המוות".
אכן, אחרי שאתה מבין הכל,
ועשית אנאליזה לכל
ושום דבר לא השתנה
מה נשאר לך
חוץ
מלתלות את עצמך.
עדיף
אם כן
רבי זלמן.
ולרקוד.

porridge2

הנפש האלוהית והסופר אגו

כמה מוכשר היה פרויד
כאשר תבע בדייקנות כזאת את מונחיו.
קרא לנפש האלוהית
סופר אגו
ולבהמית
איד. Continue reading “הנפש האלוהית והסופר אגו” »

project2

פרויקציה פרודוקטיבית

השלכה פוריה
הוא היצר הרע.
אל זר
בגופו של אדם
מרתיח,
מתסיס,
את הדם.

אמנם בתוך הלב
הוא שוכב
ועל מפתן התודעה
הוא רובץ
אך בכל זאת
הוא מוחצן ומושלך
מטונף ומלוכלך
אין הוא פנימי
משולב באני

פרויד הגיע למסקנה
שהיצר מניע את האדם
וחז"ל אמרו
שאפילו תרנגולת
לא היתה מטילה ביצה
בלעדיו.

גם פרויד ידע להפריד
בין אגו לאיד
גם הוא ידע שצריך הזרה
בין האגו ליצר הרע

הוא הצהיר שהאיד
רודף תמיד את האגו
וכי יש
גם מצפון
הנקרא סופר-אגו
הלוחץ ודוחק במלוא העוצמה
והוא האחראי על מנגוני האשמה
וכששהאיד אומר יאללה כבר בוא
אומר לא הסופר-אגו בשום אופן לא

את כל תורתו של פרויד
ניתן לסכם בפשטות:
"אוי לי מייצרי ואוי לי מיוצרי"
"אוי לי מאידי ואוי לי מסופר-אגויי"
ובתווך ניצב לו ה"אני"
נתון בסערת מלחמה
אך נקרא להתבדל מן האחד
ולדבוק בשני:
סור מרע – ועשה טוב
הפנה עורפך לאיד
ופניך לסופר אגו.

ובשורה התחתונה
החשובה
הרי אלו
מנגנונים חזקים להסרת אשמה:
הנחש הישאני ואוכל…
האשה אשר נתת עימדי…
זה לא אני
זה היצר הרע.

וכשיודעים
שזה לא "אני"
אלא "הוא",
אז
אפשר
להאבק עם האיש
ולנצחו.

גם אם
אחר כך
צולעים קצת.

Projector