ארכיון הקטגוריה: רמח”ל

הבסיס טוב

החסידות האמיתי הנרצה והנחמד, כותב הרמח”ל, אף על פי שכבר קבועים בלב כל האדם הישר התחלותיו ויסודותיו, אם לא יעסוק בהם, יראה פרטיו ולא יכירם, יעבור עליהם ולא ירגיש בם.

הטוב והשלמות כבר קבועים בלב האדם – אך אין הם אלא יסודות, נימים דקים של פוטנציאל אנושי.
אתה נולד מלא וגדוש ביכולות, בפוטנציאלים נפלאים של שלמות – אך הכל גלם, הכל דורש עשייה וטיפח, עיסוק ודקדוק.
אין שפה ללא לימוד אותיות מייגע.
אין מדע ללא לימוד חשיבה ספרתית מדקדקת.
אין תחום אנושי שאינו מחייב לימוד.
אך שלמות המידות – נזנחת.
כי זה נראה טבעי להיות “בסדר” – ואין איש יודע ש”בסדר” זה רק ההתחלה, רק הניצוץ של מה שיכול להיות שלהבת גדולה.
כי אין השלמות כמו התנועות הטבעיות: “שינה והקיצה, הרעב והשבע” – כל אותן תנועות החקוקות בטבענו – בטבע המשותף לנו ולעולם הטבע – אלא מדובר בתכונות ייחודיות – תכונות של מותר האדם שצריך לקנות בעבודת האדם, וצריכים “אמצעים ותחבולות לקנות אותם”.


הבטון החשוף של נשמתי
יסוד טוב הוא,
התחלה נאה

אולי אקים עליו פחון
או בוטקה
ואוכל לומר
שפתרתי את בעיית הדיור

הרצפים, הטייחים, הזפתים
צוחקים עלי.
הם יודעים סודות
של שיכונים

אם יש לך פסיכומטרי
אתה יכול להיות אדריכל.
זה ברור עכשיו:
צריך פסיכומטרי

ספר ללא חידוש

החיבור הזה לא חברתיו, כותב הרמח”ל, ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול.

לא השכל הקר
הוא העיקר
אלא שטף החיים
הסוער והחם
המתפרץ ללא משים
מתוך מה שחי
מתוך מה שהוא אני
והוא לא מודע
והוא רק נמצא
מתחת לשכל
נהר זורם
וידיעת הדברים אינה אלא
שכבת הקרח הדקה שמעל
ומתחת תהום רבה
מלאה דגים
וטבע האדם
לשכוח.
לשחות
אל הים
הגדול.