תעלומות אבולוציוניות – יתירות ואקראיות

חידה נוספת העולה מתוך המחקר הגנטי הוא המרחב העצום של יתירות ואקראיות, שבתוכו מופיעים הסדרים המופתיים של הפנוטיפים של בעלי החיים: פנוטיפים שניתן לזהותם באופן ברור שכשייכים למין זה או אחר.

 כותבת רודן-רובינזון:

רצפים של DNA מתחלקים לשתי קטגוריות מרכזיות: רצפים ייחודיים הנמצאים בגנים… ורצפים החוזרים על עצמם המרכיבים חלקים של DNA שאינם מקדדים חלבונים. נראה שהנוכחות של רצפים חוזרים של DNA בכמה יצורים מסבירה בצורה הטובה ביותר את גודל הגנום, כלומר, בגנומים גדולים יש הרבה מאוד רצפים חוזרים שאינם נמצאים בגנומים קטנים יותר….מאחר ולא נראה שכל ה-DNA החזרתי הזה עושה משהו, הוא זכה לכינוי, “די.אן.איי זבל”… אך לאחרונה התברר שהרבה די.אן.איי זבל מתורגם ל-RNA אך לא לחלבון, ויש עדויות שחלק ממידע זה מעצב את הדרך בה מאורגן האורגניזם. הסבר זה מבוסס על העובדה שככל שההתפתחות העוברית נעשית יותר מורכבת (תוך השוואה למשל בין תולעים לבני אדם), יש לאורגניזמים כמות הולכת וגדלה של DNA חזרתי שאינו מקדד חלבון…[1]

ה-DNA של כל האורגניזמים מכיל כמות עצומה של מידע. באופן מדהים, מרבית תפקודי התא פועלים באותו אופן בלא קשר לחיה שממנה נלקחו התאים. שמרים, פילים ובני אדם, משכפלים DNA באותה דרך תוך שימוש בגנים כמעט זהים. הודות לכך שהטבע משתמש באותם מנגנונים גנטיים שוב ושוב, הלמידה אודות רצפי DNA של יצורים אחרים מלמדת אותנו רבות אודות הגנום האנושי.[2]

מוטציות ספונטניות מתרחשות באקראי ובלא כל סיבה חיצונית. זהו אירוע טבעי ורגיל. בגלל שמרבית ה-DNA שלך אינו מקדד דבר, אין שמים לב למרבית המוטציות הספונטניות. אולם כאשר המוטציה מתרחשת בתוך גן, הפונקציה של הגן יכולה להשתנות או להיות מופרעת. שינויים אלו עלולים להוביל לתופעות לוואי לא רצויות, כגון סרטן.[3]

 המוטציות והיתירות הם חלק מהמערך המאפשר את החופש להופעתן של תכונות. האקראיות היא הבסיס לסדר ההולך ומופיע בתוך המציאות הגנטית.

יתרה מזאת, היתירות הזאת היא מאפשרת את האיפיון הייחודי של יחידים:

כאשר גן עובר מוטציה והמוצטיה עוברת לדור הבא, הצורה החדשה המוזחת של הגן נחשבת כאלל חדש. אללים הם פשוט צורות חלופיות של גנים. עבור מרבית הגנים קיימים אללים רבים. משווים את ההשפעות של מוטציות היוצרות אללים חדשים עם ההשפעות הפיזיות של המוטציה (פנוטיפיות). אם אין למוטציה שום השפעה, היא נחשבת אילמת. מרבית המוטציות האילמות גורמות לתוספת יתירה של הקוד הגנטי. הקוד מלא ביתירות במובן זה שלשילובים רבים של בסיסים יש משמעויות זהות.[4]

זוהי המשמעות של היות נטף מהים הגדול, היות קנוקנת זעירה המשתרגת מהצינורות הגדולים, האישיות הפרטית היא ההופעה הנהדרת של חיים, והיא היא טיפה מהים הגדול, טיפה ייחודית ונהדרת.



[1] Rodden-Robinson, T. (2005). Genetics for Dummies. Wiley Publishing. Indiana, p. 163.

[2] Ibid, p. 164.

[3] Ibid, p. 191.

[4] Ibid, p. 198.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *