פולמוסי אבולוציה – נאצים ואבולוציה

הנאציות, האמונה ברייך בן אלף השנה – עסקה הרבה באבולוציה, ולא הבינה אותה כלל. הנאצים חשבו שתמצית הכוח האבולוציוני הוא נצחון החזק, ולא שמו לב שהאבולוציה היא נצחון האיכפתי, היא נצחון "ואהבת לרעך כמוך" – ומתוך כך, מתוך שרצו לנצח את האנושות, להיות הראש (ראשית גויים עמלק) הם היו חייבים להשמיד, להרוג ולאבד את העם היהודי, את האורגניזם הרב-אנושי ששלמותו פותרת את בעיית היסוד של הציוויליזציה: בעיית מחיקת הפרט ורמיסת המוסר!
היהדות היא תורה מדינית הופכית לזו של האידיאולוגיה הנאצית. לא מודל של כוחנות והכנעת יריבים, של שלטון עם בעם, אלא מודל של אחווה כלל אנושית, אחווה המבוססת על ציוויליזציה מפותחת של התמחות והתמקצעות, ציוויליזציה שהאידיאל שלה הוא התעלות אל האידיאלים האלוהיים של צדק, שוויון וחירות – שמכוננת בזאת את אישיות הרב-אדם.
עם ישראל הוא עם נבדל מכל העמים, מפני שהוא תופעה חדשה וייחודית בהסטוריה העולמית, יצירה חדשה. ולכן, שלא כשאר העמים עניינו אינו לגבור על עמים אחרים אלא לפעול למען אחדות עצמית ואחדות כלל אנושית. הופעת עם ישראל, היא הסממן החיצוני של ההופעה האבולוציונית של הישות הנקראת בשם הכללי "אדם", של היצור החדש המכונה "אנושות" שצריך להסדיר עתה את האברים המסדרים אותו, לארגן את חלקיו בהרמוניה חדשה שתאפשר אכן ל"אנושות", היצור המיוחד הזה לתפקד בצורה הרמונית.