באמת אני צריך להתחיל לאסוף את כל האקדמאים שכותבים משהו ומציבים את עצמם מייד כמורדים באורתודוכסיה.
לא ברור מי היא האורתודוכסיה הכבדה, הטיפשה והאימתנית הזאת, אבל היא חוזרת ומופיעה כמעט בכל הקשר:
טיפוס בשם מגואיחו שכתב ביוגרפיה על פיסיקאי בשם מז'ורנה ו"היו לו כמה דברים קשים לומר לדמויות ממסדיות שיש להן, לדעתו, סלידה מסיכונים והן נהנות לחנוק את מה שחורג מהאורתודוכסיה"[ref]ראה כאן.[/ref].
טיפוס בשם קריסטופר אירמשר שנטל על עצמו לכתוב ביוגרפיה אוהדת על הגזען אגסי, נגד "האורתודוכסיה האינטלקטואלית"[ref]ראה כאן[/ref]
[ref]וראו פוסט "מלבינים את הגזען", מיום שישי למאי.[/ref]
גברת בשם נורית דקל המכריזה על עצמה כמי שרואה את המלך העירום הניבצת מול ממסד שוטף מוח[ref]ראה את הפוסט ישראלית מתחדשת מיום 5 למרץ ואת הפוסט בלשנות מיום [/ref]