שאלה: אודה לך אם תוכל להרחיב לי קמעא מדוע הגדרת אלוהים ככוח עליון גם היא הגשמה?
לכאורה גם המילים כוח עליון נטולי הגדרה ומופשטים…
תגובה:המקור היסודי להכרה זו הוא דברי הרב באורות: "כל הגדרה באלהות מביאה לידי כפירה, ההגדרה הוא אליליות רוחנית, אפילו הגדרת השכל והרצון ואפילו האלהות עצמה ושם אלהים הגדרה היא", מעבר ליסוד זה, הביטוי "כוח עליון" עצמו טעון משמעויות תיאולוגיות ספציפיות באשר הוא מרמז על תפיסת אלוהות מונותיאיסטית חיצונית וכוחנית "כוח" שהוא "עליון" – על "החלשים" הנתונים לכוח ועל "התחתונים" הכפופים למרות העליון. אמנם ידוע שאמונת ישראל כוללת גם היבט כזה אך היא למעשה פנאנתאיסטית – אלוהות בכל – לא רק במקום "עליון" כלשהו – אלא גם אלוהות בנשמה – אנחנו בו והוא בנו. מערכת היחסים ההיררכית של עליון ותחתון היא רק חלק ממערכת יחסים הוליסטית של כלול ונכלל, אב ומוליד, בורא ונברא, שלמות והשתלמות, אין ויש.
אמנם, בסופו של דבר, כל תפיסה אנושית באלוהות מגשימה – באשר האדם הוא גשם, והעצה היחידה היא כפי שהרב כותב: "הידיעה העליונה שכל אלה אינם כי אם הזרחות ניצוציות ממה שלמעלה מהגדרה".
עצה זו האחרונה היא עצה טובה מאוד – מאחר והיא פותחת את הדלת גם לחירות מחשבתית בתפיסת האלוהות. בקבוצות 12 צעדים מדברים הרבה על כוח עליון, אך מרוקנים את הביטוי מהמשמעויות הכוחניות שלו באמצעות הכרה בכך שההשגה שלנו היא סובייקטיבית ומוגבלת: "מסרנו את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוהים, כפי שאנו מבינים אותו".
הדגש על "כפי שאנו מבינים אותו" משיב את האלוהות אל הסוביקט התופס אותה – ונדמה לרגע שהיא המסוכנת בהגדרות – הגדרה הנתונה לגחמותיו ומגבלותיו של הסוביקט! ומה אם הוא לא תופס "נכון" את האלוהות? ומה אם דמות האלוהות שלו "קצופה ומשמימה"? – אך כאשר מבינים שכל תפיסה באלוהות, תהיה מזוקקת ככל שתהיה, הגשמה היא – וכי נקודת המפתח היא ההכרה הזו של גדלות אינסוף שהיא מעבר לכל התפיסות הפרטיות שלנו – מקבלת ההצהרה "כפי שאנו מבינים אותו" דגש של ענווה והתבטלות.
אנו, המבינים, עם קוצר הבנתנו, יכולים להתבטל רק בפני אלוהים כפי ש"אנו מבינים אותו" – בין אם הבנה זו היא פרי תודעה קוסמית רוממה, חינוך דתי קפדני, או הכרה תורנית רחבת היקף – בסוף, כאשר עומד האדם מול אלוהיו – זהו האלוהים היחיד שיש לו – ורק ההכרה שאלוהים זה שהוא תופס צומצם על ידי עצם תפיסתו והוא אינו אלא הגשמה, פרי הבנתו המוגבלת – רק הכרה זו, שמה שהוא מבין הוא רק ניצוץ ממה שהוא למעלה מכל הגדרה – רק היא זו המאפשרת את השלתה של הגשמה.
לכן, בשורה התחתונה – שם האלוהים שאתה בוחר לך הוא ההגשמה המועדפת שלך – ואני אישית מעדיף את שלל הכינויים והתארים הנפלאים של האלוהות שמנחילה לנו כנסת ישראל עם כל המורכבויות והעומקים של קרי וכתיב, נהגה ולא נהגה, ריבוי בלשון יחיד ויחיד בלשון רבים, היה הווה ויהיה….
תשובה נפלאה. תמציתית ומרוכזת.
חן חן על ההשקעה.
תודה