דוסטוייבסקי וניטשה

בייסורים תיוולד הנשמה
על החתום, דוסטוייבסקי.
אבל הוא מת.
ומה יגיד ניטשה על פילוסופיה יבבנית כזו? הוא יאמר:
בחיים, בבריאות ובאון תיוולד הנשמה.
אוי למה גמרת ככה?
איך היו חייך נקודה עלובה בסוף משפט הגבורה?
והרי דוסטוייבסקי רק התעלה בבית המוות.
אבל כשתשבו אל השולחן יהיה ברור מאוד
שדוסטוייבסקי הוא זה שהפנים
את מוסריות הטינה שאתה מתעב כל כך
והיינו יכולים לחשוב שזהו זה
עד שנזכרים ברציחה הרותחת בדמו
ברסקולניקוב
באחים קרמזוב
ומבינים
שהוא מקלקל את שניטשה בא לתקן.
שמוסר הייסורים שלו
עוכר אותו
בעוד ניטשה
משהבין מה שהבין
יצא מדעתו
והניח לאחותו
לנגב את נזלתו
לטפח את שפמו
ולהוציא את דיבתו רעה.
לא בייסורים תיוולד הנשמה
אלא ברקימה איטית
של גידים ודם
ברחם המגוננת
של הזמן
הזמן לתקן
הזמן לגדול
הזמן להוליד נשמות.
לכן לא
בניטשה
ולא
בדוסטוייבסקי
אלא בשיבה בינה
ובזקנים חכמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.