סוף סוף נשמו כל באי הים לרווחה.
לא עוד דשדוש אומלל בכפות יחפות וקפואות מהלגונה היפה אל המלתחה הצפונית.
סוף סוף הסתיים השיפוץ במלתחות המרכזיות.
רק קפיצה קלה מהים הקר אל המקלחת הקרה מינוס הטרק ברוח הקרה.
כולנו ציפינו, חיכינו לראות אלו שינויים מרהיבים מחכים לנו, אלו שיפורים בנוחות, באסטתיקה, ובכלל.
והנה, הפתעה.
אדריכל פנים עלום (ואולי היה זה מהנדס שעשה קורס עיצוב מלתחות, או אפילו אחראי מחלקת תחזוקה שנשאה אותו הרוח) לקח את המלתחה הוותיקה ועשה לה מתיחת פנים מגיהנום.
ועם זאת, צריך לקחת בחשבון שאחרי שנים רבות לקח סוף סוף מישהו אחריות ושיפץ את המלתחה.
האם לא מגיע לו קידום?
האם לא מגיע לו לשפץ חלקים ציבוריים נוספים בחיינו, שגם אותם נוכל לקבל על עצמנו בהכנעה אימפוטנטית.
כי למי יש כוח להתעסק עם זה?
ובכלל, מי בכלל יודע מי עומד מאחורי השיפוץ?
מי מכיר ומי יודע, את בעל הקולמוס האנונימי שהתווה את התוכנית ואישר את הביצוע?
וגם, האם היה זה אותו קולמוס? האם היתה זו אותה יד?
אולי היתה זו קנוניה? אולי היתה זו מחלקה שלמה בעיריה?
אולי יותר ממחלקה אחת? אולי גם הבינוי וגם החופים, גם הנוי וגם ההנדסה?
מי הגאון? מי הפוסק האחרון?
ומה יעשה האזרח הקטון מול המצודה הקפקאית?
נאחנו, התקלחנו והלכנו.
מה יש לעשות.
הנה כמה מהשינויים הנפלאים, שנצטרך מעתה לחיות איתם.
