מסתבר שיש קבוצת 12 צעדים לאמנים חנוקים – כמה עמוק ונפלא שצריך לחזור בתשובה גם על זה – על היצירה שלא יצרת, על השפע שלא הענקת לעולם. קבוצת 12 צעדים זו מנתחת את הדרכים שבהן אנחנו לא יוצרים – ומציעה כלים כיצד לטפל בכך.
המוטו שלהם: האמנות שלנו היא מתנה שנועדה לחלוקה בנדיבות
הנה הכלים הדיאגנוסטיים שלהם: תריסר התכונות של האמן המתחמק.
1. גדלנו באווירה שביטלה את ערכנו וגרמה אצלנו ליחס אמביוולנטי כלפי הביטוי האמנותי שלנו.
2. בכל יממה נתונה אנו מוצאים דרכים, בין במודע בין באופן בלתי מודע, להתחמק מלעשות את מה שגורם לנו את האושר הגדול ביותר – לבטא את היצירתיות שלנו.
3. אנו נסוגים מהיצירה שלנו באמצעות השקעת עצמנו בסגנונות חיים, מערכות יחסים ופעילויות שאינם עולים בקנה אחד עם המטרה האמנותית שלנו. אנו חושבים על האמנות שלנו כמנותקת מהמציאות ומונעים מעצמנו את הזכות ללכת בעקבות החלום שלנו.
4. לעיתים קרובות חסמו יאוש, דכאון, זעם, אובססיות, התנהגות כפייתית ו/או התמכרויות את האנרגיה היצירתית. אנו חוסמים מערכות יחסים משמעותיות בחיינו – עבודה, חברה, אהבה, משפחה וחברים.
5. אנו מריצים מיתוסים חברתיים במחשבתנו: "אמנות אינה מעשית", "אמנים הם פסיכיים", "תגווע ברעב", "את חייב לקבל הכשרה מתאימה", "אתה זקן מדי", "כבר מאוחר מדי". קיבלנו את כל הרעיונות הללו כנכונים, כאשר למעשה, הם אינם כך.
6. הצלחתם של אמנים אחרים הטילה עלינו מורא. קנאה, פחד, רחמים עצמיים, פרפקציוניזם, טינה ופגמי אופי אחרים חוסמים את האמונה שלנו ביצירתיות שלנו ובכשרונות שלנו. אנו חשים בלתי ראויים להצלחה שאנו רוצים או משיגים. אנו חשים כרמאים.
7. לעיתים קרובות אנו מרגישים שאין אנו "בטוחים". או חוששים להפוך למטרה לבקורת, פגיעה ודחייה. אנו מעדיפים להישאר בלתי נראים ולעמוד לנצח בשולי ההתחלה, לכודים בתסמונת ההתחמקות.
8. חשבנו על האמנות שלנו כמשהו בלתי מציאותי, ומנענו מעצמנו את הזכות לדבוק בחלום שלנו. שכחנו שאמנים זכאים לעבודתם הנכונה וזכאים לאושר ולהצלחה שמביאה עימה עבודה נכונה.
9. מתוך חשש לדבוק ביצירתיות לשנו כדרך להרוויח לפרנסתנו, אנו מתחמקים מהתחייבות. הרעיון שנוכל לפרנס את עצמנו באמצעות האמנות שלנו נראה גדול ומאיים. אין ביכולתנו לקבוע את שווי השוק הכספי של אמנותנו.
10. מאחר ויש לנו כשרות רבים, אנו מתקשים להבחין בייעוד האמיתי שלנו. אנו מכחישים את האחריות המוטלת עלינו לפתח ולממש באופן מלא את הכשרונות שלנו. אנו מפחדים להקריב את מה שצריך להקריב ולקבוע קדימויות למימוש החזון האמנותי האמיתי שלנו.
11. איבדנו את היכולת לנהל את הזמן שלנו. אנו מתקשים לסיים פרויקטים ולעיתים קרובות אנו מחבלים במאמצים שלנו. אנו רוצים לעסוק באמנות שלנו אך אין אנו יודעים כיצד לעשות זאת. אנו מתמלאים חוסר סבלנו כלפי התהליך, ושוכחים שהתוצאות מגיעות בזמנו של הקב"ה, לא בזמן שלנו.
12. פחדנו מהאנרגיה היצירתית שלנו והתייחסנו בחוסר אמון לדחפים היצירתיים שלנו. בהעדר מודעות רוחנית, לא ראינו את עצמנו כערוצים לתהליך יצירתי אינסופי.
