|
תורת הראי"ה קוק
|
||
|---|---|---|
הרב והמערב |
||
שמונה קבצים א יד |
||
בעברית קלה |
המקור |
מחשבות אודות |
|
מאחר ודן הרב באמונה שקבלה את צורתה השכלית והיא משתרשת בזאת במעמקי הנשמה ומאחדת את הכל לחטיבה אחת – ממשיך הוא לדון בכחה של הנשמה, שבמעמקי גנזיה מושרשת אותה אמונה המאוחה עם השכל – להשפיע את האור שיחיה את העם כולו. |
ממעמקי הגניזה של הנשמה נקח את האור, אשר יחיה את העם כולו להעמידו על רגליו. כח החיים הולך הוא ומתגבר, הוא פורץ לו את נתיבותיו, אבל אנו צריכים לחקר את תכנית רוחו. השאיפה לרוח הקודש עליון, רוח הקודש המתדמה לרוח גבורים אזורי כח אלהים שהיה לנו בימים מקדם, בעת הכירה האומה את עצמה, היא מתגברת והולכת. דרך הזרמתה היא פורצת גדרים, היא מוחקת צורות של תמימות וחרדות רגילה, ולכאורה נשאר המצב איום, קרח מכאן ומכאן. אבל אין זה כי אם מעבר. תיכף אנו צריכים לגשת אל ההזרחה העליונה של אור החיים הנובע ממקורו הנשא, מרום מראשון, שיטביע בכחו צורה חדשה ואיתנה, יותר טובה ויותר ממולאה בגבורת קודש, מכל מה שהתמימות הבינונית והחרדות הכושלת יכולה לתן. | כח החיים הולך וגובר – לאומיות אירופית גואה, סוציאליזמוס אינטרנציונליסטי לוהט, עזוזיות ניטשיאנית שואפת דיוניסיות – מכל צידי הרב "כח החיים הולך הוא ומתגבר" – והמשותף לכל תנועות חיים אדירות אלו הוא השכל המוזרם שם. הרב מוסיף כאן על מה שהוא אומר ב"נשמות דתוהו" – ומתאר נשמתיות אידיאלית זו במונחים של גבורה ישראלית מיני קדם "בעת הכירה האומה את עצמה". ורוח נישאה זו, "פורצת גדרים" ו"מוחקת צורות של תמימות וחרדות רגילה" – והרי לך ניטשה – שאכן התיאור המתאים ביותר לתולדת פועלו הוא: "נשאר המצב האיום, קרח מכאן ומכאן" – אך הרב לא נשאר אצל ניטשה – שום פוסט-מודרנה מייאשת לא תצמח כאן, אלא ההיפך: "תיכף אנו צריכים לגשת אל ההזרחה העליונה של אור החיים הנובע ממקורו הנשא". – ומשם מאותו אור חיים הלקוח ממעקי הגניזה של הנשמה תוטבע הצורה האמונית על שאיפות אידיאליות אלה – צורה חדשה ואיתנה – שתמחה את המסמוס הפוסט-מודרני ותיצור קונסטרוקט חדש ואיתן במקום שהיה רק דה-קונסטרוקציה. |
The Rav and the West |
|
|---|---|
The Eight Files – A 14 |
|
| English Translation | |
From the very secret depth of the soul we will take the light that will revive the entire nation and bring it to its feet. The life force is constantly increasing, and is forcefully creating its own paths. Yet, we must study the outline of its spirit. The aspiration to the supreme spirit of Kodesh is constantly growing – the spirit of Kodesh that appears as the spirit of heroes girded with divine power, of the kind we had in ancient times, when the nation knew itself. As it flows it breaks boundaries, it erases forms of naiveté and normal religiosity, seemingly leading to a terrible state where you get the worse of both worlds. But this is just a passing phase. We must immediately approach the highest shining of life’s light, radiating from the elevated source, the primary source, which will imprint in its power a new and sturdy form, better and more full with the courage of Kodesh, than anything that mediocre naiveté and failing religiosity can provide. |
|
