השאלה הקריטית היא שאלת ההתעלות המוסרית הגנוזה ברעיונות הרוחנים, וגם להיפך, חלילה, השקיעה המוסרית שרעיונות מסויימים יכולים להביא. איכות המחשבות נבחנת באמצעות תולדתן המוסרית. רעיונות ההשגחה המוחלטת של לותר ומוחמד נראים מפתים בעוצמתם – אך המציאות המוסרית שהם מחוללים מצביעה על שורש רקבונם. |
בבסיס האמונות תלוי הכל באיכות השילוב של המחשבה, איך חלקיה תלויים הם זה בזה, שבהם רב מאוד השינוי בין אדם לחבירו, ויותר מזה בין דור לדור. לפעמים נמצא שעל ידי איזה הגיון ביסוד רעיוני אחד, לאדם אחד נופל אצלו בנין שלם של מוסר ורגשי קודש, ולחבירו אין הדבר נוגע כלל לבנינו הרוחני שנשמתו מתקיימת בו. ולפעמים גם על ידי הרעיון הזה עצמו, שהאחד שוקע ויורד על ידו, חבירו הרי הוא מתעלה ומתרומם. |
רעיון האבולוציה הדרוויניסטית הוא רעיון כזה, שהאחד מבחין בגניזתו המוסרית ומתעלה על ידו – שהרי מסילה היא הועלה מעלה ומעלה והמגמה היא התעלות, מהאמבה ומעלה ולא הפוך – ואילו השני מביט לאחור ואומר – אייני אלא בהמה, חיה ועוף (או חזק מכך – אינני אלא "המוח הזוחל", מעין דינוזאור טורפני מונחה-אינסטינקטים רפלקסיביים) ומה לי מוסר? וכמה קרוב רעיון עיוועים זה המבטל את חופש הבחירה מצד תוקף "הטבע הבהמי" לכניעתו המחליאה של לותר בפני "השטן" והתבטלותו בפני יצריו כגזירה קדומה שלא ניתן להתנגד לה. |