האידיאלים שבמקור ישראל הם האידיאלים של אחדות הכל – של שלמות המעשים והמידות, האמונה והמדע, האידיאלים שבמקור ישראל הם האוניברסליות והלאומיות, אהבת המולדת ואהבת האדם – ורק דור רענן, יושב על אדמתו ואזור בגברות ישע ימינו, מסוגל להוות כלי לאידיאלים אלו. הנקודה של ישע ימינו מצביעה על הצד העל-טבעי המתחבר עם הטבעיות של העם היושב על אדמתו, כפירוש המלבי"ם על הפסוק: (ז) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ" (תהילים כ/ז'): "עתה ידעתי – ר"ל כי יש תשועה טבעיית המיוחסת אל השמאל, אמנם ע"י כל התנאים הנאמרים ידעתי שלא היתה תשועה טבעיית. רק כי הושיע ה' משיחו – בדרך נס, כי יענהו משמי קדשו – ממקום שהוא למעלה מן המערכת, בגבורות ישע – של ימינו – שהיא מיוחסת אל ה' בעצמו ואל ימין ה' עושה חיל למעלה מן הטבע" (מלבי"ם על תהילים פרק כ פסוק ז דרך א – חלק באור הענין). |
האידיאלים שבמקור ישראל הולכים ומתגלים, מחיים הם את הרוח, המוכן לקבלם בעצם רעם גבורתם, והם דורשים את תפקידם לכונן עבורם כלים, כלים רבים, נשמות בריאות של דור רענן, יושב על אדמתו ואזור בגבורת ישע ימינו. |
הזהויות החלקיות: הרפורמית, התופסת לה קצת שביבי דת ומתחככת עם גויים, הציונית, התופסת לה שביבי לאומיות ובוחלת באוצר האמונה, החרדית, המתנכרת ללאומיותה, והאוניברסלית, הנאחזת באידיאלים של החסד ללא גבולים, ללא דת וללא לאום – אין בהן כדי לשמש כלי לאידיאלים שבמקור ישראל – לכך צריך את כל הקומה: קרקע, מדינה, דת ואמונה, חסד וגבורה. |