הרב (הראי"ה קוק)

הרב והמערב – 8 קבצים א ה

תורת הראי"ה קוק

הרב והמערב

לאחר שהסביר את החשיבות והעומק של כל תו ותג המקושר ליהדות, כל פרט מפרטי התורה, כל מעשה ממעשי המצוות, כל מנהג ממנהגי המסורת, כל רגב מאדמת ארץ קודש, בקישורם אל עצם שאיפת החיים של האומה – ניגש הרב להסביר את המציאות השבורה – את המצב בו החיים נכשלים במהלכם, נבלמים מלהוציא אל הפועל את שאיפתם האידיאלית.

שמונה קבצים א ה

בעברית קלה

המקור

מחשבות אודות

הרב מתאר מהלך אטיולוגי של התפתחות הכשל.
א. כשל החיים; מוביל
ב. להעדר כוח מספיק; מוביל
ג. לעייפות בשאיפת ההגשמה במעשים; מוביל ל
ד. מבוכה ופילוג דעות.
התרופה – להבחין בכך שהעייפות והמחלות אף הם טבעיים – חלק מהחיים, וכי סוף החיים לשוב אל בריאותם השלמה – ולכן יש לדבוק במעשים שהם הם הפועלים בחיים ומאירים את חשכת החיים.
לכן כאשר מקיימים מצוות ולא מרפים, כאשר נושאים וסובלים, מגלמים "בפועל המעשים את המחשבה הגדולה של הנשמה הישראלית".
כאשר הקשיים מעוררים תסכול ורגשות רפיון, אפשר לזכור את דברי הרב: "הננו מבוכרים בדעת ורגש אישי מלא, היודעים איך לחיות, ואיך לישא במנוחת לב וחפץ כביר את עול החיים בשביל מטרה נכבדה" – זו המשמעות של היות ישראלי.
יש אשר יכשלו החיים במהלכם, ולא יעצרו כח ללכת עם הציורים הרוחניים, וייעף אז הרוח השואף להגשימם במעשה. אז תולד מבוכה, והדעות יתפלגו. אמיצי הרוח יאמרו, החיים הם עלולי מחלה, אבל גם עלולים לשוב את הבריאות השלמה, וכל אשר יחובר אל החיים יש בטחון. על כן לא נעזוב את הדגל, האידיאלים היקרים הגנוזים בחביוני המעשים מחוייבים הם לצאת אל האור דוקא על ידי התגלמותם במעשים, והם עוד לא נגמרו, לא באו המעשים עד כה לתעודתם, עד שנוכל לומר עליהם שכבר גמרו את מלאכתם. הם צריכים להאיר את כל חשכת החיים, והחושך עדנה גדול הוא ורב מאד, על כן לא נעזוב את הדגל, נשא ונסבול, נגלם בפועל המעשים את המחשבה הגדולה של הנשמה הישראלית, כאשר החלה האומה לעשות מאז התחילה לראות חיים כלליים שלה, ואם הסבל כבד עתה יותר משכבר הימים, כדאית היא המגמה לשאת עבורה עול. יצאנו כבר מהחוג של עמים ילדים קלי דעת, הקצים בפעולות רציניות שאין הנאתן בצדן. הננו מבוכרים בדעת ורגש אישי מלא, היודעים איך לחיות, ואיך לישא במנוחת לב וחפץ כביר את עול החיים בשביל מטרה נכבדה, אף על פי שהיא עודנה כמוסה, סופה להגלות. כמה יש בהערה זו של הרב על "עמים ילדים קלי דעת, הקצים בפעולות רציניות שאין הנאתן בצדן" כדי להאיר את המבוכה בה שרויה תרבות המערב כולה, אחרי שהבליח בה בעמימות אורן של ישראל – די כדי להחדיר חוסר שקט וייסורי מצפון חסרי מנוחה – אך היא כולה עדיין בילדיותה, עסוקה בכאביה ובחוסר שביעות רצונה, ונמצאת תמיד בכף הקלע של היחידים השואפים אלי עונג לצרכים הציבוריים החוזרים וקורסים בגין קלות הדעת. ויש בתהליך זה דיאלקטיקה מבגרת – מאלצת תחכום – עת לומדים העמים להגביל את יצריהם כדי לאפשר את התפשטותם הטכנית, כלכלית, מדינית – אך אין בהם את אותה בכורה בדעת ורגש אישי מלא, שהוא נחלתם של ישראל, ואינם יכולים לשאת את עול החיים בשביל מטרה נכבדה, אלא כל העול שהם נושאים הוא כדי לקדם את ענין מרחצאות, שווקים וגשרים לפרשנותו של רבי שמעון בר-יוחאי – והגבלה כזאת, שמטרתה הגברת התאבון וההנאה – אין בה כדי להוביל אלא לייסורים וסבל נוסף באובדן הגוף והנעורים. וראה הקטע על סגידת המערב לתרבות הנעורים אצל גדי טאוב ב"מרד השפוף".

The Rav and the West

The Eight Files – A 5

English Translation Commentary
Sometimes life falters in its course, and lacks the power to follow the spiritual images, and the spirit that aspires to realize them in deed grows tired. Confusion then is born and opinions split in disagreement. The brave of heart will say: indeed life is vulnerable to illness, but is also prone to restore full health, and all that is connected to life is safe. For this reason, we will not forsake the banner. The cherished ideals hidden within the secret depths of deeds and actions are bound to come to light by their very realization in action, and they are not finished yet, the deeds have not yet come to their conclusion, that we may say of them that they have completed their task. They have to illuminate all of life’s darkness, and that darkness is still great and plentiful. Therefore, we shall not forsake the banner, we shall bear it and suffer, we shall realize in the actuality of deeds the grewat thought of the Israeli soul, as the nation has began doing since it began living its general life. And if the suffering is heavier than it was in bygone days, the purpose is worthy of bearing the burden for it. We have already left the circle of childish and frivolous nations who loathe and reject serious acts that do not yield immediate satisfaction. Our personal thoughts and emotions are fully matured. We know how to live, and how to bear, in peace and with an immense aspiration, the burden of life for an important purpose, which even though it is still hidden, will ultimately be revealed. The Rav describes an etiological course of failure:
Life falters; leading to
Lack of power; leading to
Lassitude in the aspiration to realize ideas in deeds; leading to
Confusion and differences of opinion.
Then the Rav prescribes the medicine: The assurance that life is full of vigor, and the knowledge that lassitude and illness are also part of life – but life always springs back to perfect health – and this knowledge allows us to persevere in realizing the nation’s aspirations through our actions and deeds, even when we feel tired and sick and surrounded by confusion and disagreements.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>