האגודה הישנה

לפעמים אתה
מוצא
איזו פיסת נייר
שמזכירה לך
את מה
שהיית
צריך לדעת
כאשר הפיסה
הזו הופקה
אבל
אתה יודע
רק
עתה.

אם אתה כבר יודע
מה איכפת לך מתי?
מה איכפת לך
שלא ידעת אז?
אם
נפלה עליך תרדמה של
שבעים שנה,
מה איכפת לך מזה
בשנה השבעים ואחת?
אתה כבר
ער, לא?

אבל כשאני מסתכל
על הקבלה המצחיקה
של אגודת המתרגמים
משנת 1989
וחושב על 24 שנים שחלפו בינתיים
ועל כל נהרות המילים שזרמו
מתחת לכל גשרי
הנייר,
הוורד,
המיילים,
מליוני מליוני המילים המומרות
אני לא יכול
לחמוק
מהגעגוע
הלא ברור
הזה
אל חבורת מתרגמים
שאני לא מכיר
שגם עליהם עברו
22 שנה
של
מילים.

One Comment:

  1. וואוי זה נחמד.
    איך.הזמן עובר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *