בין זיגמונד לזלמן

מאתים שנה לפני פרויד
כבר כתב רבי זלמן מלאדי:
בינוניים זה וזה שופטן.
שיפוט היצר הרע
והיצר הטוב:
זהו מיצר האיד והסופר-אגו
בו נתון
האני.

אך במישור הנוסף
במישור שמחוץ לדף
בנקודת הרפרור העצמי
המקנה את הערך למציאות
שם
נמצאת נקודת הכובד
האמיתית
שם נושקים היהודים
זלמן וזיגמונד
זה לזה לשלום
וזה קורא לרע "רע"
וזה קורא לו רק "לכאורה"
זה קורא להתגברות
וזה קורא לשחרור
זה קורא: התעלה מעל עצמך
וזה קורא: קבל את עצמך
זה מוביל אל האושר
וזה מוביל למבוך המזוכיסטי המתוק של משחק סך אפס פסיכואנליטי.
ספירלה עגומה
שגרמה לו בסוף להמציא המצאה מגוחכת: "אינסטינקט המוות".
אכן, אחרי שאתה מבין הכל,
ועשית אנאליזה לכל
ושום דבר לא השתנה
מה נשאר לך
חוץ
מלתלות את עצמך.
עדיף
אם כן
רבי זלמן.
ולרקוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>