פולמוסי אבולוציה – ביולוגיה כיוונית

כמובן, שגילוי מהותי כל כך כמו תורת האבולוציה, מחולל אינספור הדים בתודעה האנושית, והתגובות שהובאו כאן הן רק על קצה המזלג.  לצד הפילוסופים, התיאולוגים ומדעני הביולוגיה שניסו להבין את עומקה של המגמה האבולוציונית, תוך התאמתה לתפיסותיהם התיאורטיות המוקדמות, פעלו גם אחרים, שמתוך שהבחינו בעומק היסודי של העקרון האבולוציוני ומרכזיותו לקיומו של הקוסמוס, ניסו להעמיד את המגמה במרכז ולפתח בצורה מפורשת דת חדשה על גביה.

בין השאר אנו מוצאים גישות כמו ביולוגיה כיוונית, אבולוציה תאיסטית, אבולוציה תהליכית, אבולוציה מהפכנית, אבולוציה פנתאיסטית ואפילו "אבולוציה יהודית חדשה".

ביולוגיה כיוונית

לין מרגוליס היא הוגה נלהבת לרעיון ההתפתחות האבולוציונית הקובעת שעניינה של האבולוציה הוא הדדיות כימית ותאית וסימביוזה, לא מאבק גנטי ומאבק בין בעלי חיים. והאבולוציה מתרחשת על פני כדור הארץ שהוא מערכת אקוגלוגית אחת רציפה ועצומה המכילה הרבה מאוד מערכות אקולוגיות המרכיבות אותה.[1]

"מרגוליס" כותב ווית'אם, "היא נציגה של 'הביולוגיה החדשה'. מבחינת הגבולות שלה, הביולוגיה החדשה נעה באופן מסוכן לתוך עולמות של טיפוסים ומהויות ואפילו של כיווניות. בראש וראשונה, מדובר בביולוגיה הנוטשת את הברירה הטבעית בטענה שהיא מהווה חוק חיצוני שאינו מסוגל להסביר חידושים בטבע. החידוש הוא עניינן של צורות ביולוגיות חדשות, בעלות תפקוד חדש, אומר גודווין. 'אתה צריך תיאוריות שדה כמו אלו של הפיסיקה כדי להסביר סדר במרחב', הוא אומר. 'באורגניזם מתפתח מדובר בשדות מורפו-נטיים, השדות המחוללים את הצורה במהלך ההתפתחות העוברית מביצית למבוגר'"[2].

ווית'אם כותב ש"שני אנשי אבולוציה נוספים החורגים מהקונבנציות של ההדרגתיות הגנטית והברירה הטבעית הם הביולוג סטיוארט קאופמן והביו-כימאי מיכאל דנטון. בדרכיהם הנפרדות, שניהם מניחים התפרשות אורגנית של החיים המבוססת על חוקים עמוקים יותר וחמקמקים יותר של הטבע. קאופמן משתמש בתיאורית הכאוס המתמטית, השואפת למצוא סדר ממשי בתוך אקראיות, 'מושך מוזר' (Strange Attractor), המושך או מנחה מערכות ביולוגיות קדימה בצורה אחדותית.

דנטון, בתורו, יישם ביחס לחיים הביולוגיים את העקרון האנת'רופי המשמש בקוסמולוגיה: העקרון לפיו יקום מכוון היטב שנוצר במפץ הגדול נראה כעתיד לייצור חיים מבוססי-פחמן ולכן בני אדם. בספרו 'גורל הטבע'[3], טוען דנטון לקיומה של טליולוגיה קוסמית.

"'בוודאי שיש יותר מאשר שמץ טליולוגיה בטיעונים של קאופמן', אומר דנטון, 'אך המסקנה הכללית שלו תואמת את שלי כאשר הוא טוען, למשל: 'יהיה עלינו לראות שכולנו ביטויים טבעיים של סדר עמוק יותר'. הסדר העמוק הוא חלק מנקודת מבט אבולוציונית, אומר דנטון, והוא 'לגמרי מנוגד לזה של האסכולה המכונה 'בריאה מיוחדת'".[4]



[1]           מרגוליס, ל. וסגן ד. (1999). מיקרוקוסמוס. מאגנס.

[2]           Witham, L.A. (2002). Where Darwin meets the Bible : creationists and evolutionists in America, p. .45.

[3]              Denton, M. (1998). Nature's Destiny. Free Press.

[4]           Witham, L.A. (2002). Where Darwin meets the Bible : creationists and evolutionists in America, p. .45-46.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>