סבתי היתה תמיד נאנחת ואומרת משהו כמו: "עס זול זיין פאר דיר" – כלומר: כל מה שאני סובלת עכשיו, שיהיה בשבילך… או במילים אחרות: "כפרה עליך". לא אכנס לשקע הקל שנטל האשמה של קשישה למודת סבל יכול ליצור במערך הפסיכולוגי של ילד בשנותיו ההתפתחותיות – אלא אעסוק דווקא בפן אחר של הרעיון הזה של משמעות הסבל: טעויות שרק מתרגם יכול להסתבך בהן, וכשהן קורות לו גם עם כל הזהירות שבעולם, אי אפשר לחמוק משאלות גורליות של תיאודיציה.
הכל החל בנעימות רבה.
לקוחה שתרגמתי עבורה צוואה לאנגלית, חזרה אלי חודשיים אחר כך, וכפי שנוהגים רבים לעשות, המשיכה את התכתובת הקודמת שלנו.
נושא הדוא"ל: Re: תרגום עברית אנגלית, צוואה.
תוכן הדוא"ל: זמן לעוד תרגום יש לך? אלף מלים, צוואה (כללית) מאנגלית לעברית, אין דחיפות.
נו, אין דחיפות? מילות קסם.אז למרות שיש לי כבר ארבע עבודות לוחצות ולחוצות על השולחן, קדימה. עניתי: בעקרון תמיד אפשר להוסיף עוד אלף מילים, אבל הייתי רוצה לראות את זה קודם. – שימו לב לזהירות, פרי נסיון ארוך ומר: לא מאשרים פרויקט לפני שרואים את החומר!.
כמובן, עונה לי הלקוחה, אני שולחת לבדיקתך. אהה… כמה תיקונים. יש יותר מלים, אבל מצד שני, זה כבר תורגם על ידינו ו… פשוט לא היה מרוצה. אז אני משנה את העבודה – בדיקה של התרגום הקיים.
למייל צורפו שני קבצים:
בדיקה? לא אצלי. מייד עניתי באדיבות ובתקיפות:
אני מתנצל, אבל אני לא עושה הגהות/עריכה וכו' (חוץ מדברים שאני מתרגם בעצמי לפני שליחתם כמובן).
אך הלקוחה החביבה שלי לא התרגשה מאנינותי וכתבה לי בחיוך (עם סמיילי):
אז אני מניחה שהפעם תצטרך…
לתרגם את זה מאפס.
טוב נו. תרגומים זה אנחנו.
החומר היה לא פשוט. ביטויים הלכתיים רבים שהיה צריך לתרגמם וחלקם לא ניתנו להיתרגם כל צורכם – בקיצור מסוג התרגומים שיתרונם הגדול הוא שהם מוציאים אותך למרחבי האינסוף הקיברנטיים בחיפוש אחר הידע שחסר לך ומאפשרים לך לחוות שוב את התענוג הנפלא של הקשר המיידי עם מחשבותיהם של בני אדם.
החסרון כמובן הוא שהם לוקחים הרבה זמן, ובזמן שאתה גולש, ריצפת הייצור מושבתת…
טוב, מהון להון, התרגום בוצע וסופק בליווית חשבונית פרופורמה נאה בסך נאה:
עכשיו יהיה לי מה להוריש לילדים…
אבל, שעתיים אחר כך:
היי שחר
הסתכלתי במה ששלחת ונדהמתי.
התרגום היה אמור להיות מאנגלית לעברית כפי שכתבתי במייל המקורי מ-25 באפריל (שעה 08:06).
הקובץ בעברית היה התחלה של תרגום, שבוצע על גבי גרסה אחרת של צוואה, ולא היינו מרוצים ממנו (מהתרגום).
לכן, כפי שסיכמנו, העברתי אליך את הקובץ המקורי באנגלית, לתרגום מחדש. (אמרת שאתה לא מתעסק בעריכה).
האם עצם העובדה שהקובץ העברי היה בליל של פסקאות בחלקו לא העלתה אצלך סימן שאלה??
בכל מקרה העבודה הייתה תרגום מאנגלית לעברית ולא מה ששלחת.
אנא עדכן אותי בהקדם האפשרי מתי תוכל העבודה להיות מוכנה?
(כמובן שכעת כבר יש כאן דחיפות).
אוי וויי!
מסתבר לא רק שבצעתי בכיוון הלא נכון – אלא גם טחנתי "בליל של פסקאות" בלא למצמץ (האמת זו לא פעם ראשונה שלקוח שולח אלי טיוטה לתרגום, וחשבתי שאני די גאוני בזה שהפכתי את הבליל הזה לאנגלית קריאה ומרהיבה שתמצתה את הרעיון בלא לפגום בפשט….)
ודחיפות?! בינתיים כבר נדחסו לי העבודות על השולחן לכדי דבשת המחכה לקש.
ניסיתי איזה נסיון מהוסס ומבוהל לשכנע את הלקוחה שהאנגלית ששלחתי לה היא מוצר מפואר שראוי אולי לאמצו גם אם אין צורך בו. אולי היא תוכל להשתמש בזה כסכין לפתיחת מעטפות או כמשקולת לניירות…
"מצטער לשמוע שקרתה טעות כזאת. למען האמת, לפני שהתחלתי לתרגם העפתי מבט נוסף במייל כדי לוודא: האם ראית את הכותרת של כל המיילים שלנו? כולל המייל הנוכחי?
יתרה מזאת, העברית היתה עשירה מאוד במובאות ומקורות הלכתיים – כך שלא ניתן היה לשער שהמקור הוא אנגלי. בקיצור: את בטוחה?
לקוחתי ענתה מייד: "בטוחה ביותר ממאה אחוז". תסתכל במייל הראשון ששלחתי אלייך בהקשר לתרגום הזה. אחרי זה הנחתי שכיוון התרגום ברור ומובן".
אל תחשבו שלא הסתכלתי בתקווה מהוססת במייל הראשון – ואכן….
טוב נו, מה לעשות, לא נותר לי אלא להשליך יהבי על העקרון הוותיק (ומלא התקווה): מודה ועוזב ירוחם.
אכן צדקת! כתבתי ללקוחתי המאוכזבת. קבלי את התנצלותי. הכותרת של המייל הטעתה אותי. הבעייה היא שיש עלי עומס עבודה גדול למדי כרגע. מה המקסימום שאת יכולה לתת לי מבחינת זמן כדי לסיים את התרגום לעברית?
הלקוחה נתנה לי יומיים. תרגמתי לעברית, באוזניים שמוטות. ביטלתי את החשבונית הנאה והחלפתי אותה במעט פחות נאה ממנה
מוסר השכל?
1. אל תסתכל בקנקן (הנושא של המייל) אלא במה שיש בו: (המייל עצמו).
2. כשיש לך שתי ורסיות באנגלית ובעברית – שאל שוב את הלקוח ומחק מייד את הבלתי רלוונטית.
3. גם אם אתה זהיר כארנב בשכונה של חתולים, יש דברים שבשטף העבודה והחיים קשה למנוע אותם.
והתיאודיציה:
יש צרות גדולות יותר מלעצבן לקוחה, לבצע פעמיים את העבודה ולמחוק חשבונית בת 1,000 ש"ח, אם זה קרה לך – שיהיה לכפרת עוונות.
שנון ,מלא חיים,צבעוני ,מצחיק ואמיתי.
הכותב ניחן ביכולות כתיבה והבעה מיוחדות …
כישרון גדול!
תיאורים חיים וצבעוניים ביד אומן וזוית מבט מרתקת.
נראה לי שעם ישראל מפסיד מהעיסוק שלך בתירגום. אתה צריך ליצור…
פוסט מצוין. תפסת אותי בדיוק באמצע כתיבה על טעות דומה שלי, שעלתה לי בשלושה ימי עבודה כמעט.
צרת רבים, חצי נחמה :-)
Pingback: ענבל שגיב, מתרגמת » שלום שלום ואין שלום